60 או 66. כמה משפחות  באמת ייסדו את שכונת "אחוזת בית" והעיר תל אביב?

עמוד הבית  /  מאמרים / תל אביב שלי - מאמרים ומחקרים בתולדות ת"א  / 

60 או 66. כמה משפחות  באמת ייסדו את שכונת "אחוזת בית" והעיר תל אביב?

60 או 66. כמה משפחות  באמת ייסדו את שכונת "אחוזת בית" והעיר תל אביב?

סיפורה של אנדרטת מייסדי העיר תל אביב ברחוב רוטשילד, לרגל 68  שנה להקמתה ולקראת 108 שנים להיווסדה של תל אביב, בכ' ניסן השנה, ערב שביעי של פסח ופתרון התעלומה כיצד התווספו ברגע האחרון לאותה אנדרטה עוד שמותיהן של 6 משפחות.

ANDAR

אנדרטת המייסדים בשדרות רוטשילד במקום בו התקיימה הגרלת המגרשים

מאת אילן שחורי

ב-16 באפריל השנה, כ' בניסן בתאריך העברי, יימלאו לעיר תל אביב 108 שנים. העיר שנולדה בהגרלת המגרשים והעיר שהולידה מדינה, תחגוג עוד שנה של עצמאות עברית.  לפי כל המסמכים והמקורות ההיסטוריים, 60 משפחות יסדו את העיר תל אביב ונציגיהם השתתפו ב"הגרלת המגרשים ההיסטורית, לאחר ש-60 המשפחות קיבלו הלוואה מהקרן הקיימת ורכשו את המגרש ב"אחוזת בית" שהפכה לאחר מכן לשכונת תל אביב ולעיר העברית הראשונה.

אולם מאז אדר 1949, כלומר לפני 68, נהוג לציין ולהזכיר 66 משפחות. מה קרה שלפתע נוספו עוד 6 משפחות לרשימות 66 המשפחות ומדוע חלק מחוקרי ההיסטוריה של ארץ ישראל וכותב שורות אלה בניהם, מסרב להכיר בששת השמות הנוספים?

IlanMyTlv__6_

גלוייה מסוף שנות ה-50 לאחר חנוכת האנדרטה

לפני 8 שנים, בעת שמלאו לתל אביב 100 שנים וכחלק מחגיגות המאה לעיר תל אביב הוצב פסלו של מאיר דיזנגוף, ראש העירייה הראשון, מול ביתו בשדרות רוטשילד 16. במקום זה התקיימה הגרלת המגרשים ההיסטורית של הקמת העיר ביום כ' בניסן תרס"ט, ובה' באייר תש"ח נערך כאן טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל על ידי דוד בן גוריון.

בדיוק 60 שנה קודם לכן, באפריל 1949, החליטו בעיריית תל אביב לציין את יום ההולדת ה־40 להיווסדה במעשה דומה, הצבת אנדרטה לזכר מייסדי העיר שהביאו להקמתה של העיר הציונית הראשונה החל מ־1906. האנדרטה נחנכה, בתום ויכוח לא קטן על מועד החגיגה, שנתיים מאוחר יותר, ב־23 במרץ 1951, ביום הולדתו ה־90 של מאיר דיזנגוף.

אולם בשעה שקברניטי עיריית תל אביב באותם ימים קיבלו את ההחלטה להקים את האנדרטה, הם לא שיערו לעצמם איזו תיבת פנדורה הם עתידים לפתוח, וכי הדי הוויכוחים והמחלוקות ימשיכו להישמע עד עצם ימים אלו ממש.

MIS_1

מכתבי התלונה בנושא השמות באנדרטת המייסדים. המקור ארכיון עיריית תל אביב

תחילת הדרך הייתה ברעיון של ראש העירייה ישראל רוקח, שהיה בנו של שמעון רוקח, ממייסדי נווה צדק. לאחר כמה פגישות עם מזכיר העיר באותם ימים, יהודה נדיבי, גובש רעיון להקים מול בית ועד העירייה הראשון, בפינת נחלת בנימין ורוטשילד, עמוד זיכרון, ועליו רשימה של 60 המשפחות שייסדו את תל אביב. הכוונה הראשונית הייתה להפקיד את עבודת הכנת עמוד הזיכרון בידי הפסלת התל אביבית בתיה לישנסקי, או לחלופין, כפי שנכתב במזכר שהעביר באותם ימים יהודה נדיבי לישראל רוקח, להשתמש בשירותיו של הפסל משה ציפר.

 בכלהמכתבים, התזכירים והרשימות דובר על 60 משפחות מייסדות בלבד.עד אותם ימים, אפריל 1949, היה כאמור מקובל לציין, כי את תל אביב הקימו 60 משפחות, שהסתייעו בהלוואה לרכישת המגרשים, אותה קיבלו מהקרן הקיימת לישראל. אמנם כבר 15 שנה קודם לכן, בעת שתל אביב חגגה 25 שנה להיווסדה, במחצית 1936, שעה שיצא לאור "ספר תל אביב" פרי עטו של אלתר דרויאנוב, נשמעו לא מעט קולות ביקורת על הספר בעניינים שונים. בין היתר נשמעה מחאה נגד גיבוש רשימת 60 משפחות המייסדות של תל אביב, אותה הביא דרויאנוב בספר, שהיווה עד אז ספר ההיסטוריה הרשמי להקמתה של תל אביב. דרויאנוב, מנאמניו של מאיר דיזנגוף, כתב אז את התפתחותה של תל אביב, תוך כדי עיוותים היסטוריים לא קטנים ולא מעט דרך עיניו של דיזנגוף, שנפטר בשנה שבה יצא הספר לאור.

MIS_2

מכתבי התלונה בנושא השמות באנדרטת המייסדים. המקור ארכיון עיריית תל אביב

כמה חודשים לאחר גיבוש הרעיון להקמת עמוד זיכרון, כבר דובר בלשכתו של ישראל רוקח על הקמתה של אנדרטה והוחלט לפנות למספר פסלים שיציגו את תוכניתם. ראש העירייה פנה לפסלים זאב בן צבי, חיים גרטרוד, דב פייגין ואהרון פריבר, ואף מינה ועדת שופטים לשפוט את ההצעה ולבחור מי מבין הארבעה יקים את האנדרטה. חבר השופטים, שמנה בין היתר את ראש העירייה ישראל רוקח עצמו וארבעה חברים נוספים, קבע ב־17 בנובמבר 1949 כי הצעתו של אהרון פריבר היא המתאימה ביותר, וניתן לו האות להתחיל בעבודה. משפורסמה הידיעה בעיתונות על הזוכה בעבודת הכנת האנדרטה, קפצה אגודת הציירים והפסלים וקבלה מדוע לא שותפה בהחלטה. גם הנהלת הקרן הקיימת לישראל פנתה בספטמבר 1949 במכתב רוגז לראש העירייה ודרשה להיות מעורבת בהכנת האנדרטה, או לפחות ששמה יוצב ביצירה במקום בולט.

IlanMyTlv__3_

הצד המערבי של אנדרטת המייסדים עם שמותיהם של 66 המשפחות. 60 השמות המקוריים ועוד 6 משפחות  שהוחלט להוסיפם

אך נוגעת ללב במיוחד באותם ימים הייתה תלונתו של הצייר נחום גוטמן. גוטמן כעס שלא שותף בהכנות לאנדרטה וגם כי לא הייתה אליופנייה להשתתף בתחרות. בכעסו כתב לרוקח בספטמבר 1949: "כידוע לך אני מראשוני תל אביב, כאזרח וכצייר. את סמל העיר אני חיברתי ויצרתי, את תולדות העיר אני ציירתי בספר 'יובל ת"א', את חגיגות העדלידע אני קישטתי וציירתי ואינני חושב שביישתי את העיר כשקיבלתי, זו הפעם הראשונה לעירנו, מדליה של זהב בתערוכה הבין לאומית האחרונה בפריז בעד הציורים שלי. למה דילגה העירייה על השתתפותי כשהיא מקימה אבן זיכרון לראשוני העיר? אודך אדוני, אם תיקח את דבריי לתשומת לבך ותשיבני דבר", כתב גוטמן לרוקח. מכתב דומה שלח גוטמן כמה ימים מאוחר יותר גם למזכיר העיר יהודה נדיבי, אך ככל הנראה לא זכה למענה.

IlanMyTlv__5_

פסל מאיר דיזנגוף על סוסותו "מהירה", מעשה ידיו של הפסל דוד זונדלוביץ' הוצב לקראת שנת ה-100 לעיר העברית הראשונה. פסל שמזכיר יותר את ביאליק מאשר את דיזנגוף

כך, לאחר ההחלטה להקמת אנדרטת המייסדים ב־1949 ולאחר שנבחרה ההצעה, פרי תוכניתו של הפסל אהרון פריבר, החלה תל אביב לסעור. בין יתר התנאים להקמתה של האנדרטה, הייתה הצבת רשימת 60 משפחות המייסדים. מסתבר כי פרנסי העיר החליטו להסתמך על האמנה שנחתמה בבית המשפט המחוזי של יפו ב־12 באוקטובר 1909, בין זלמן דוד לבונטין מנהל בנק אפ"ק, שנתן את ההלוואות לחברי האגודה מכספי הקרן הקיימת לישראל, ו־60 חברי האגודה שכבר בנו להם בתים (בכללם גם כעשרה בונים שבניין בתיהם עדיין לא נגמר או שרק החלו בבניין). זו הייתה הרשימה שהייתה ידועה עד אז, וגם זו שהופיעה בספרו של אלתר דרויאנוב, וכך בעצם נקבע היסטורית המונח "60 המשפחות המייסדות".

אולם, משנודע בקרב ציבור תושבי תל אביב כי קברניטי העיר מסתמכים על האמנה המשפטית  של לבונטין ועל רשימת דרויאנוב, קמה מהומה. עשרות נוספים טענו אז, כי גם הם היו בין מייסדי העיר ותבעו כי שמם יונצח בלוח הזיכרון. אחד המערערים אף פנה לעזרת בית המשפט, בסיועו של עו"ד אליקים העצני, וטען כי אין לפקוד את שמו מרשימת המייסדים. עו"ד העצני זוכר בימים אלה פרשייה זו במעורפל. הוא זוכר כי זכה במשפט וכי שמו של לקוחו צורף לרשימת המייסדים.

MIS_3

מכתבי התלונה בנושא השמות באנדרטת המייסדים. המקור ארכיון עיריית תל אביב

כמה מהמערערים האחרים פנו לעזרתו של דודסמילנסקי, מראשוני עסקני אחוזת בית ומי שהיה מקורב מאוד לראש העירייה ישראל רוקח. סמילנסקי נועד עם רוקח לכמה פגישות בנושא זה. לאחר ויכוחים לא מעטים, ותחת לחץ כביר של עשרות משפחות, החליטו השניים, במאי 1950, לצרף רק עוד שישה אישים לרשימת מייסדי תל אביב. כך נכנסו לרשימה ברגע האחרון גם אליהו בריסקר, דוד בלכמן, מיכאל פולאק, דב זוסמנוביץ', חייקל פלמן ושושנה ומשה רסקין.

אולם הסערה לא שככה, ולשכתו של ראש עיריית תל אביב דאז, ישראל רוקח, הוצפה במכתבי מחאה ורוגז רבים. בארכיון העירייה מצאתי למשל את מכתבו של יעקב פבזנר שטען כי רשימת המייסדים אינה נכונה וכי ראשי תל אביב הסיקו מסקנתם על סמך ידיעות בלתי מבוססות. פבזנר כתב בין היתר: "קבעתם כי המייסדים הם אלה שחתמו על הנייר הרשמי, אף על פי שביניהם היו גם שהתחרטו מניה וביה, והסתלקו מן השותפות הזאת, ובמקומם נכנסו אחרים. ההיגיון מחייב, שאלה האחרונים הם הראויים לאצטלה של מייסדי תל אביב ולא היוצאים, שלא השתתפו בשום פעולה לפיתוח השכונה ואחר כך העיר תל אביב".

IlanMyTlv__2_

נציגי 60 משפחות מייסדי תל אביב בתמונה משותפת ב-1929 בעת שמלאו לתל אביב 20 שנה. במרכז המייסד עקיבא אריה וויס ובשרוה למטה ביתו אחוזה בית וויס

נרגשת הייתה גם פנייתו של בנימין יפה, שכתב לרוקח באפריל 1951: "הריני בא להביע את תימהוני שבחגיגות גילוי האנדרטה לזכר מייסדי תל אביב לא הועלה גם זכרו של דודי, ר' בצלאליפה ז"ל, חבר הוועד הראשון של תל אביב והנשיא הראשון של קהילת יפו תל אביב. אני רואה בשכחה זו משום 'כפיית תודה היסטורית' ואודה אם אקבל הסבר על כך". בארכיון עיריית תל אביב מצוי גם מכתבה של צילה שחטר, שכתבה: "בשם יורשת הורינו ז"ל הנני פונה אליך בבקשה לתת לי הסבר מדוע לא הופיעו שמות הוריי משה וזהבה שחטר על לוח שמות מייסדי וראשוני תל אביב. נפלה שגיאה בדבר ואבקש מאוד לתקן את המעוות".

ברוך גולינסקי מרחוב רש"י 44 כתב להנהלתהעיר ב־1 באפריל 1951: "בקשר לגילוי האנדרטה של העיר תל אביב בראשית היווסדה ושלהמשתתפים בזה הנני להודיעכם כי בעבודת יישור החולות וההרים לקחתי חלק גם אנכי, אז בתור פועל פשוט עבדתי בעגלת יד בחולות האלה... אני חושב שגם לי מגיע להיות ברשימת המייסדים". גם הקרן הקיימת לישראל התלוננה, ובמכתב ממרץ 1951 נכתב: "לא זו הפעם הראשונה שאנו נאלצים להעביר על כך, שאין עיריית תל אביב נוהגת להזמין את הוועד הארצי של הקק"ל ואת הוועד המקומי לטקסים ולמסיבות. הנה לא מצאתם לנחוץ להזמיננו אף לטקס גילוי האנדרטה למייסדי תל אביב, אף על פי שהקק"ל יש לה כידוע קצת נגיעה לעניין זה. אנו מביעים את תמיהתנו על כך".

הסערה לא שככה גם לאחר שהעירייה הודיעה כי רשימת ה־66 היא סופית ונערכה על פי המסמכים הבאים: רשימת חברי אחוזת בית, רשימת אלה שחתמו בטאבו ביפו ב־1909 על רכישת האדמה של אחוזת בית, רשימת אלה שחתמו ב־1909 על החוזה עם אפ"ק והקק"ל לקבלת ההלוואות לבניין, ואלה שהתחילו בבניין בתיהם עד לסוף 1909.

לאחר הודעת העירייה, ניתן היה לאפשר לפסל אהרון פריבר לסיים את עבודתו. על עבודות ההכנה פיקחו אדריכלי העירייה, וחברת "מרצפיה" בנתה בפועל את הפרויקט. אמן המתכת יצחק מאיר הכין את הכתובות וסמלי העירייה, ובהזדמנות זו הוכנו גם כמה עשרות העתקים קטנים של האנדרטה על ידי הפסל משה סוררו מירושלים.

אהרון פריבר, יליד פולין (1902-1979), זכה שלוש פעמים בפרס דיזנגוף לאמנות. הוא היה  תלמידו של הפסל אברהם מלניקוב בבצלאל. כבר בשנת 1934 הציג פריבר בתערוכת "יריד המזרח" שהתקיימה בצפון תל אביב ובשנת 1936 קיבל בפעם הראשונה את "פרס דיזנגוף". בשנת 1938 הציג פסל בשם "אשת לוט" ביריד בינלאומי בניו יורק. ב־1952 יצר אנדרטה בתל יוסף, וב־1955 הציג בתערוכת פיסול במוזיאון תל אביב לאמנות סדרה של פסלי אבן שנושאם אימהות. בשנת 1957 הציג תערוכות נוספות בבית שאגאל בחיפה ובמשכן לאמנות על שם חיים אתר בעין חרוד. בשנת 1963 זכה בפרס דיזנגוף בפעם השלישית. בין עבודותיו תבליט "היצירה בישראל" בבנק ישראל ותבליטים בבית יד לבנים בפתח תקוה. קבוצה גדולה של פסלים נתרמה על ידו לבית יד לבנים בכפר סבא, לזכר בנו יואל פריבר, שנפל במלחמת העצמאות בהיותו בן 17. פריבר היה גם האמן שיצר במחצית שנות ה-20 את פסל האריה, בכניסה לביתו של מאיר וגייצל שפירא בסמטה פלונית.

עבודתו של פריבר נחלקה לשני חלקים, משני צידי האנדרטה. בצד המערבי נחקקו שמות המייסדים לפי סדר האלף בית. בצידה המזרחי של האנדרטה, מול בריכת נוי ומזרקה שהוצבו במקום, תחת הכותרת כיכר המייסדים, הכין פריבר תבליט נחושת מיוחד. בתבליט שלוש שכבות המציגות שלושה שלבים בהתפתחות העיר, מלמטה למעלה. השלב הראשון הוא כיבוש החולות בעבודת כפיים קשה. בחלק זה מופיעות גם חיות בר, ובעיקר הדיונות שיושרו עם הקמת אחוזת בית. השדרה הראשית בעצמה נוצרה בזכות היותה ואדי קטן בין הדיונות שיושר בעבודה זו.השלב הבא הוא תקופת אחוזת בית והבתים הראשונים של העיר: בתים נמוכי קומה לאורך רחוב הרצל, שבקצהו בניין הגימנסיה העברית הרצליה וביתו של עקיבא וייס מייסד העיר. בחלק זה ניתן לראות גם את בית דיזנגוף, כפי שנראה במקור לפני ששופץ, ואת מכון המים.

TAVLIT2

חלק מהתבליטים של אהרון פריבר באנדרטת המייסדים

בחלק העליון, שהוא השלב האחרון, נראית תל אביב של אותם ימים הכוללת מבחר בניינים בסגנון הבינלאומי ובסגנון האקלקטי. בין מבנים אלו נראים בבירור קולנוע מוגרבי, כיכר צינה דיזנגוף, בית הבימה ובית הכנסת אוהל מועד. על רקע תל אביב נראה כבר קו רקיע של בניינים רבי קומות, החזון שאותו צפתה העיר לעתיד.מתחת לתבליט מופיע הפסוק "עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל" (ירמיהו ל"א, ג'), המופיע גם בסמל העיר תל אביב. בצד הדרומי שלהאנדרטה הוצב סמלה של עיריית תל אביב עשוי נחושת.

התלבטויות לא מעטות היו גם לגבי תאריך חנוכת האנדרטה. היו שדרשו לקיים את הטקס החגיגי ביום הגרלת המגרשים, יום הייסוד הרשמי של תל אביב. אחרים ביקשו לקיימו במועד הנחת אבן היסוד לבניין הגימנסיה או ביום שבו הייתה חנוכת הבתים הראשונים בשכונה בשנת 1910 ותחילת נטיעתן של שדרות רוטשילד. גם במקרה זה נקרא לדגל דוד סמילנסקי, האחרון מבין חברי הוועד הראשון של אחוזת בית שנותר בחיים באותם ימים, והוא הציע מספר תאריכים. באפריל 1949 כתב חוות דעת והמליץ לקיים את הטקס ב־7 ביוני, היום בו הניח ראובן סגל את אבן הפינה לבית הראשון שהוקם באחוזת בית (ברחוב יהודה הלוי). אולם לבסוף, בעיקר לאור דעתו הנחרצת של רוקח, נבחר כיום הטקס יום הולדתו ה־90 של מאיר דיזנגוף, והאנדרטה נחנכה בשושן פורים, 23 במרץ 1951.

ISRAELRIKACH

ישראל רוקח, ראש העירייה שירש את דיזנגוף והביא לפריחתה של תל אביב בשנים האחרונות לתקופת המנדאט. ערב פרישתו מכהונת ראש העירייה ומינויו לשר הפנים יזם את הקמת אנדרטת המייסדים, במלאת 40 שנה לתל אביב

ראש העירייה ישראל רוקח ביקש להעניק לטקס מעמד ממלכתי וניסה לאתר את כל המייסדים שנותרו בחיים ואת צאצאי אלו שנפטרו. אפילו שירות השידור קול ישראל גויס כדי לאתר את צאצאי מנחם שיינקין, ראובן סגל, ישי אדלר, מנחם פולאק ואחרים. לטקס הוזמנו בסופו של דבר 14 זוגות מייסדים שנותרו בחיים, ו־15 אלמנים ואלמנות.

בטקס נכחו הנשארים מבין המייסדים וקרובי משפחתם. את דברי הברכה נשא כמובן ראש העירייה ישראל רוקח. בין השאר הוא אמר: "לא רחוק מהמקום בו עומדות רגלינו כעת, התאספנו לפני 42 שנה מייסדי תל אביב להניח את אבן הפינה ליישוב שהיה ברבות הימים לעיר ואם בישראל. מדי הסתכלי בתמונה זו של אסיפת ההגרלה הראשונה לייסוד עירנו, לבי מתמלא חיבה והתרגשות לזכר אותם הנחשונים הראשונים, שמעשיהם היו בבחינת מעשי בראשית בתוך מדבר של חולות שוממים. נווה צדק, שכונתי הצנועה, בה נולדתי, הייתה השכונה הצפונית ביותר מכל היישובים העבריים באותה תקופה. רק קומץ קטן היינו אנו היהודים בתוך הים הגדול של האוכלוסייה הזרה. גבעות החול ואדמות הטרשים באותם הימים השתרעו כה רחוק, עד כי הגישה לירקון דמתה למסע מסוכן  ומלא מתחים והליכה לים הייתה בבחינת משימה נועזת. אך הרצון הכביר להחייאת הארץ, שפתה ותרבותה העברית, הפך את החלום למציאות שאנו עדים לה ביום הזה". עוד אמר רוקח בנאומו: "האנדרטה הזו שאנו מגלים ביום הולדתו ה־90 של אבי העיר דיזנגוף ז"ל, תזכיר לדורות לכל עובר אורח את מקום עריסתה של עיר הפלא שלנו, תבליט את שמות מייסדיה, ותחשמל את תוכן חייה של תל אביב לפי הסיסמה: אבנך ונבנית. ילדינו, מחמדינו, יתבוננו בתבליט שנקבע במרכז האנדרטה ויבינו כיצד הגיע פרבר קטן מגרעין של 66 מייסדים לכרך גדול המאכלס בתוכו קרוב ל־400 אלף נפש בתקופה קצרה של דור אחד - כרך המסמל יותר מכל מקום אחר בארץ את קיבוץ הגלויות, את כור ההיתוך של העם הקם לתחייה".

2131573_20

טקס הגרלת המגרשים בכ בניסן תרס"ט על בול של דואר ישראל, הונפק לרגל 100 שנה לעיר תל אביב

נשאו דברים בטקס גם שר החוץ של אותם ימים, משה שרת, שהיה בוגר המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה ובית משפחתו היה בסמוך ( כיום בית אליהו גולומב, מוזיאון ההגנה) ונציג המייסדים דוד סמילנסקי. משום מה לא הוצב באותם ימים שלט הבא לציין את מיקומה של "כיכר המייסדים", אבל הטעות ההיסטורית תוקנה לפני מספר שנים, ב־2 במאי 2005, בטקס גילוי לוט מעל שלט כיכר המייסדים, באירוע שיזם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי.

כך או כך, גם בימים אלה ערב שנת ה-108  לתל אביב, עדיין ישנן בעיר לא מעט משפחות, שטוענות ומביאות הוכחות, כי ליקיריהן נגרם עוול היסטורי לא קטן בכך ששמם נמחק לעולם מרשימת מייסדי העירי תל אביב, ויכוח שאולי יישאר לעולם.

 

תגובות / סה"כ 0 תגובות הוספת תגובה

צא וטייל איתנו ברחבי ישראל

מאשר/ת לקבל מידע ועדכונים מאתר התיירות של אילן שחורי

לורנס בחצי האי ערב / סקוט אנדרסון


הגיבור שנשכח

xxx xxxxx xxx
IF_FORGET_JERUSALEM2
IF_FORGET_JERUSALEM2