שידוכים ונישואין בקרב מייסדי תל-אביב / אילן שחורי
שידוכים ונישואין בקרב מייסדי תל-אביב
כיצד קרה הדבר שבקרב משתתפי הגרלת המגרשים ההיסטורית בייסוד תל אביב באפריל 1909 רבו מקרי הנישואין בן המשפחות וכמעט לכל משפחה מייסדת קרוב משפחה במשפחה מייסדת אחרת, דבר שהלך והתרחב עד היום. קשרי נישואין אפשר למצוא אפילו המשפחות היריבות ההיסטוריות משפחת שלוש ומשפחת רוקח, וכיצד התאפשרו הנישואין הבין עדתיים הראשונים.
הגרלת המגרשים ההיסטורית כ' ניסן תרס"ט שמהווה את יום יסוד תל-אביב
מאת אילן שחורי
תל אביב נוסדה לפני יותר מ 111 שנה, באפריל 1909. כשתל אביב באמת הייתה קטנה, המשפחות התל-אביביות היו מחוברות בניהם באופן טבעי בעסקים, אך גם בקשרי משפחה. מפליא להיווכח כמה זוגות נוצרו בימי תל אביב הקטנה מקרב משפחות המייסדים ובקרב המשפחות הראשונות שגרו באחוזת בית ולאחר מכן בשכונת תל אביב.
גם בקרב המשפחות יהודיות הוותיקות של יפו, טרם הקמתה של תל-אביב נוצרו זוגות ושושלות ואף אחת מהן, הוכתרה כקשר הבין עדתי הראשון, כחתונה המעורבת הראשונה של חתן ספרדי וכלה אשכנזיה.
תמונה משותפת של מקרב מייסדי תל-אבי במאת לעיר 20 שנה 1929
אין זה פלא שבימי אחוזת בית ותל אביב הקטנה נוצרו הזוגות וקשרי הנישואין בין המשפחות. הרי המשפחות הכירו אחת את השנייה. לעיתים גרו בשני בניינים סמוכים, לעיתים עבדו יחדיו ובעיקר כל הצעירים של התקופה למדו בבית ספר אחד, בגימנסיה הרצליה" שהיתה בשנים אלה מוקד העיקרי להיכרויות בין הצעירות והצעירים של תל אביב הקטנה.
אבא ושרה נאמן (ניימן) היו ממייסדי תל אביב והשתתפו כמובן בהגרלת המגרשים המפורסמת בכ' בניסן תרס"ט, ( 11 באפריל 1909). אבא נאמן היה בעל בית חרושת למשאבות. אבא נאמן נישא לשרה, שהייתה ביתם של זרח אלתר ויוכבד מושלי ממייסדי נווה צדק. לזוג היו עשרה ילדים. אחת הבנות, דינה, נישאה ליזהר בנם היחיד של יהודית וחיים הררי, (יהודית, בתו של אהרן אייזנברג, ממייסדי רחובות) ממשתתפי הגרלת המגרשים (ראו בהמשך). אגב לבנם של הזוג נאמן, גדליה, נולדו שני ילדים, חתן פרס ישראל לפיסיקה והשר לשעבר פרופ' יובל נאמן ז"ל וכלת פרס ישראל למשפטים פרופ' רות בן ישראל ז"ל.
חיים הררי ויהודית הררי. מרחובות לתל אביב
יהודית (לבית אייזנברג) וחיים הררי, היו כאמור בקבוצת מייסדי תל אביב ומשתתפי הגרלת המגרשים. אחותה של יהודית, רחלה לאה אייזנברג, נישאה ב-1902, עוד טרם הגרלת המגרשים, לשמואל אידלסון וגם שניהם השתתפו בהגרלת המגרשים. אחד הנכדים הישראלים של שמואל אידלסון, אהרן אלמן, היה הנכד הראשון של תל-אביב, כלומר הראשון שנולד להורה יליד העיר. קיים תצלום מפורסם מ-1934 שבו הוא יושב על ברכיו של מאיר דיזנגוף, לצד הבן הראשון של תל אביב, אהרון דנין. (אהרן אלמן סיים את חיים לאחר כמה שנים בנסיבות טרגיות). צלם אחוזת בית אברם סוסקין הנציח את המעמד וביאליק חיבר לכבוד האירוע את שירו "על שילשים: (עַל-יַד סָבוֹ הַנֶכֶד, הַבֵּן לְיַד אָבִיו - יַחְדָּו אָרְגוּ מַסֶּכֶת פְּלָאַיִךְ, תֵּל-אָבִיב. אַךְ יֵדַע סָב וָנֶכֶד ולְאָב וּלְבֵן יֻגָד: לֹא תַמָּה עוֹד הַמְּלֶּאכֶת; עוֹד לֹא רָפְתָה הַיָד)
ליהודית וחיים הררי נולד בן יזהר שכאמור נישא לדינה ביתו של אבא נאמן. יזהר הררי היה חבר כנסת ב-7 כנסות ולזוג נולד בן בשם חיים הררי, לימים פרופ' ונשיא מכון ויצמן למדע. כך, שפרופ' חיים הררי (חתן פרס ישראל לפיסיקה גם הוא), יחד עם אחותו, טליה מילשטיין הם אולי הנכדים היחיד ששני הצדדים, הסבים ממשפחתו, היו ממשתתפי הגרלת המגרשים.
לאה ושמואל אידלסון. יהודית הררי היתה אחותה
הרב אברהם רומנו (המכונה מרקאדו) היה במשך שנים רבות רב העיר של קהילת היהודים בסרייבו. הוא עלה לארץ ישראל ב 1913, אך כמה שנים קודם כן הגיע לביקור מכין ולן את הלילה הראשון שלו בא"י אצל דוד מזרחי, שיחד עם רעייתו רוזה השתתפו בהגרלת המגרשים בתל אביב וגרו ברחוב אחד העם 16, סמוך לביתו של אחד העם. דוד היה ספק המזון של הצבא התורכי. בעת הביקור של הרב רומנו אצל דוד מזרחי, הובילה רוזה לשידוך של בנם אלברט עם בת הרב שמחה.
רוזה עצמה הייתה בת קהילת סרייבו והכירה את הרב רומנו ומשפחתו. השידוך הזה לא יצא לפועל, אבל הגורל הביא את בני הזוג להתאהב והנישואין התממשו לאחר מספר שנים. לבן שנולד לזוג ב 1919 קראו דוד. הוא אותו דוד גנור, שהיה לימים עו"ד מצליח ויזם פרוייקט המגורים "הרובע" ביפו.
במלאת לת"א 25 שנה מאיר דיזנגוף הצטלם עם הבן הראשון לת"א אהרון דנין והנכד אהרון אלמן הראשון. ביאליק כתב את "על שילשים".
דוד גנור נישא ב 1953 לשולמית אלקנה-אלקונין. שולמית היא נכדתם של מנחם נחום אלקונין ורעייתו מלכה, שהקימו ב-1913 את המלון הראשון, מלון אלקונין-צנטרל. שולמית פרסמה לפני מספר שנים, סמוך לפטירתה מחקר וספר מקיף על המלון הראשון בשם בשם: "לילינבלום 9" .בנה, נכדו של דוד הוא פרופ' בועז גנור, מנכ"ל המכון למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי בהרצליה ולשעבר ודיקן בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה.
באחרונה הפיק בועז גנור שני ספרי זיכרונות. אחד על אביו ותולדות משפחתו בשם "חזון ומעש" והשני שנכתב על ידי שולמית בשם "גופיות על המרפסת". אגב לפי סיפור חייו של דוד גנור. סבא של דוד (דוד מזרחי) הציל מחבל התליה את סבא של שולמית (מנחם נחום אלקונין) זאת לאחר שאלקונין נעצר על ידי התורכים באשמה כי סימן מעליית הגג של בית המלון שלו – הבניין הגבוה ביותר בתל אביב לכוחות בריטיים היכן לנחות בחוף ת"א ודיזינגוף ביקש מספק המזון של הצבא התורכי – דוד מזרחי לשחד את התורכים ולהציל אותו וכך עשה.
בסוכות 1887 רעשה קהילת היהודים בנווה צדק ויפו מחתונת השנה בין שתי משפחות אריסטוקרטיות של הישוב היהודי באותם ימים. שלוש ומויאל. בנו של אהרון שלוש ממייסדי נווה צדק, יוסף אליהו שלוש, לימים הקבלן הגדול של אחוזת בית ותל אביב, התחתן בגיל 17 כתוצאה משידוך של אביו ואימו, עם שמחה פרחה מויאל. בתו בת ה-15 של אברהם מויאל. סוחר עשיר ומבכירי קהילת יהודי יפו, ששימש כנציג תנועת חובבי ציון בא"י, שהיה לו חלק חשוב בהקמה ובביסוס של המושבות הראשונות בא"י. הוא הוגדר באחרונה בספרו של ד"ר מרדכי נאור כ"מנהיג המזרחי הראשון".
פרק שלם בספרו האוטו ביוגרפי "פרשת חיי", מקדיש יוסף אליהו שלוש לשידוך ולאירועי החתונה המיוחדת הזו. הוא כתב בן היתר: "כשנכנסתי לחדרי ועינתי בספר, נגשה אלי מרת אמי המנוחה והחלה לנשקני באמרה לי: “החלטנו לשדך אותך עם כלה נעימה בת נכבדים, העלמה פריחה בת המנוח סיניור אברהם מויאל, הידועה לך... אל החתונה בבית הכלה באו מטובי ונכבדי העיר, יהודים ולא יהודים. הטקס נגמר כנהוג בבית הכלה והובילו אותנו בעגלות לביתנו, הנמצא כיום בסוף נוה-שלום מול בתי פיינגולד והשייך עתה להא' בן ציון אמזליג. השמחה בביתנו רבתה כל השבוע, מאורחים שבקרונו מדי יום ביומו, הן מצד משפחתנו והן מצד משפחתם. כך יצאתי אל שדה החיים נושא בעול משפחה, נער בן 17 שנה ורעיתי שתחיה בת 15 שנה...".
בנו היחיד של אברהם מויאל שמואל מויאל, אח לשש אחיות וחבר בקשרי משפחה עם משפחת רוקח. (ראו בהמשך).
נכדתו של אברהם מויאל, ג'וליה, נישאה והתחברה למשפחת שלוש גם היא וכך שוב נוצר משולש המשפחות מויאל, שלוש ורוקח. בת אחרת של אברהם מויאל, רבקה, נישאה לדוד חיון, מנהל בית הספר פיק"א בפתח תקווה ובת נוספת, ציונה התחתנה עם יהודה הלוי (נכדו של רבי יהודה מרגוזה). רחל, בת אחרת של אהרון שלוש, נישאה עם בנימין מהודר. ביתם שרה, נישאה ב 1908 לריזו בן ציון, ויחד איתו נרשמו ל"הגרלת המגרשים" של "אחוזת בית". אך כמה ימים לפני "ההגרלה" נפטר ריזו בן ציון ורחל הקימה את ביתה במגרש אחוז בית סמוך לבית הוריה.
ראשית ימי תל אביב. השדכנים עבדו שעות נוספות
שושנה רוז אפלבוים, בת למשפחת האגרונום מאיר אפלבוים ממייסדי זיכרון יעקב, הגיעה לנשף ריקודים בתל אביב ב 1921 והכירה והתחתנה במהרה עם צדוק שלוש, הבן של יוסף אליהו שלוש והנכד של אהרון שלוש. אחת מאחיותיה של רוז, מרגלית (מג) אפלבוים, נישאה לאמיל ליטוינסקי, בנו של יעקב אלחנן ליטוינסקי, שהיה גם הוא בין משתתפי הגרלת המגרשים.
אין ספק שהנישואין בין משפחות מויאל ורוקח, היו באותם ימים החתונה המעורבת הראשונה של חתן ספרדי וכלה אשכנזיה. היה זה לאחר ששמואל מויאל, בנו של אהרון מויאל, נישא לחנה רוקח. חנה הייתה בתו של יצחק רוקח, בנו של שמעון רוקח מייסד נווה צדק ואחיו של ישראל רוקח שהיה לימים ראש עיריית תל אביב ושר הפנים. השניים הכירו לאחר שתקופה מסוימת, אחיו של שמעון רוקח, אלעזר רוקח היה עוזרו מזכירו של אברהם מויאל, ובן השניים שררה ידידות רבה.
שרה שלוש וריזו בן ציון. הבעל נפטר יומיים לפני ההגרלה
משפחת יקותיאלי הגיעה לארץ ישראל ב-1909 שנת יסוד תל אביב. הבן יוסף, היה בן 12 ולמד ב"תחכמוני", עבד במשרד הארץ ישראלי ושיחק עד ראשית מלמת העולם הראשונה במכבי תל-אביב. בהמשך הכיר את משפחת עקיבא אריה ויס, מייסד העיר תל-אביב ועורך ההגרלה והתחתן עם ביתו של ויס יהודית. לימים היה הוגה רעיון המכביה ואחראי על ביצוע המכביות הראשונות וגם זכה בפרס ישראל על מפעל חיים. השנים הכירו כשעברו יחדיו, במשרד הארץ ישראל שפעל באותם ימים בהרצל 1, בית פולק, מול הבית של עקיבא אריה ויס. אחיו של יוסף יקותיאלי, ישראל יקותיאלי נישא לשולמית סוכובולסקי דנין, הבת של יחזקאל דנין מ"החמישיה הפותחת" וחברי הועד הראשון של אחוזת בית ותל אביב שפעלו לצידו של עקיבא אריה ויס ואחר כך מאיר דיזנגוף.
עם הקמת אחוזת בית ב 1909 הצטרף אליה ר' נחום כאחד מ-66 משפחות המייסדים עם אביו ר' אליהו וינשטיין אחיו ר' ישראל וינשטיין ואחותו רייזל רסקין ובעלה.
קשרי נישואין עם משפחות שלוש, מויאל ומזרחי (מקבוצת המייסדים) היו גם אצל משפחת מטלון מוותיקי המשפחות היהודיות ביפו. בייה מטלון, שהתחתנה עם יוסף ניסים מזרחי ושניהם השתתפו בהגרלת המגרשים, הייתה אחותו של משה יצחק מטלון, מהמייסדים של שכונת מרכז מסחרי ונווה שאנן ובנו של אהרן מטלון. מחדש היישוב היהודי ביפו בתחילת המאה ה-19. צאצאי משפחת מטלון בדור השלישי ובדור הרביעי התחתנו במהלך השנים עם צאצאי משפחות מויאל ושלוש
סולטנה ושמואל טאג'יר (תג'ר). הבת ציונה הפכה לציירת מפורסמת של ת"א הקטנה. קשרי משפחה עם שבט אבולעפיה.
אלכסנדר ואהובה כהן היו גם הם בין משתתפי הגרלת המגרשים. אמו של אלכסנדר רבקה היתה נצר למשפחת ילין, הוא קשור בקשרי משפחה עם שותפו לבית המסחר, יחזקאל דנין (סוכובולסקי), שהשתתף גם הוא בהגרלת המגרשים והיה מראשוני ועד אחוזת בית. ניסן בלוצרקובסקי ורעייתו פסיה היו גם הם בין משתתפי הגרלת המגרשים. ביתם שרה בלומה, נישאה לאחד מחשובי אחוזת בית. דוד סמילנסקי, גם הוא מה"חמישיה הפותחת" של ועד אחוזת בית ותל אביב, שכמובן השתתף בהגרלת המגרשים. שתי המשפחות אגב בנו את ביתם אחד ליד השני.
משה רסקין ורעייתו שושנה רייזל היו מהמכובדים בקרב משתתפי הגרלת המגרשים של אחוזת בית ותל אביב. הוא עבד בצעירותו אצל משה בצלאל טודרוסוביץ אביו של הבלש העברי הראשון דוד תדהר וזה שידך לו ב 1905 את שושנה רייזל, בתו של השוחט הראשי יהודי יפו, ר' אליהו ויינשטיין, שהיתה אז בת 17. אחיה של שושנה ר' ישראל וינשטיין ויחד עם אשתו חיה באביל, הצטרפו גם הם ליוזמת של עקיבא אריה ויס והשתתפו בהגרלת המגרשים וכך גם ילדיהם של משה רסקין ושושנה ריזל. עם הקמת אחוזת בית ב 1909 הצטרף אליה עם אביו גם ר' נחום וינשטיין אחיו, לצידם של ישראל ורייזל. למעשה נחום וינשטיין היה המשקיע המשפחתי שרכש לכל בני משפחתו את המגרשים בהגרלה.
אנדרטת המיסדים הוקמה במלאת יובל 50 לתל-אביב. סביב האירוע התחולל ב 1949 משבר, שעוד משפחות, פרט ל-60 המשפחות טענו שהיו בין המייסדים. לבסוף התפשרו על 66 משפחות.
לבסוף אפשר להזכיר גם את שמואל וסולטנה טאג'ר, מחשובי משתתפי הגרלת המגרשים, ואת העובדה, שאחותה של סולטנה, מתילדה בכר (ביתו של ישעיה בכר שמואל), נישאה לדוד אבולעפיה, בן משפחתם של שלמה ורבקה אבועלפיה ממשתפי הגרלת המגרשים. דוד אבולעפיה היה אביו של רופא הנשים ד"ר (ישעיה) ישעיהו אבולעפיה, שנכדתו היא השחקנית רומי אבולעפיה.
מטרתה של רשימה זו הוא להעיר את העובדה שבקרב ראשוני אחוזת בית ותל אביב וגם בקרב המשפחות היהודיות הראשונות של נווה צדק ויפו, רבו מאוד קשרי הנישואין ויצרו שושלות מורכבות ומפותלות, שחיברו הכל מכל.
***
הערה: כמובן שמאמר זה מביא את קשרי הנישואין באופן חלקי ומה שהיה ידוע ונתגלה למחקר במחקרו.
בני משפחה וקוראים יכולים להוסיף, לתרום בעניין. כאן בהמשך או במיל ilan777@gmail.com
תודה למשפחות ויס, גנור, חיון, הררי, שלוש, רוקח, יקותיאלי, תג'ר, חיון, ומטלון על הסיוע במחקר ובהכנת מאמר זה.
ראו גם את המחקר האחר שפרסמתי לפני מספר שנים. 60 או 66. כמה משפחות באמת ייסדו את שכונת "אחוזת בית" והעיר תל אביב?
https://www.mytelaviv.co.il/Founders-Monument-Tlv
הזמינו את ספרו החדש של אילן שחורי תל אביב שלי
ניתן לשלם ישירות בביט - 129 שקלים. משלוח בדואר רשום + 45 שקלים. נייד לתשלום 052-7747748.
ראו גם דפים ללדוגמה מהספר. לחצו כאן