האם מאיר דיזנגוף, ראש העיר המיתולוגי של תל אביב, נעזר פיננסית, ערב מלחמת העולם הראשונה, ב"נדיב הלא ידוע", יצחק לייב גולדברג למימון עסקי הספנות שלו או לענייניו הפרטיים? שאלה זו התעוררה אצלי בימים האחרונים, לאחר שהצלחתי "לשים יד" על שטר חוב מקורי של מאיר דיזנגוף ליצחק לייב גולדברג על סך של 312 פרנקים צרפתיים. ראו צילום של שטר החוב כאן לפניכם.
שטר החוב של מאיר דיזנגוף

מאת אילן שחורי
האם מאיר דיזנגוף, ראש העיר המיתולוגי של תל אביב, נעזר פיננסית, ערב מלחמת העולם הראשונה, ב"נדיב הלא ידוע", יצחק לייב גולדברג למימון עסקי הספנות שלו או לענייניו הפרטיים? שאלה זו התעוררה אצלי בימים האחרונים, לאחר שהצלחתי "לשים יד" על שטר חוב מקורי של מאיר דיזנגוף ליצחק לייב גולדברג על סך של 312 פרנקים צרפתיים. ראו צילום של שטר החוב כאן לפניכם.
מפעם לפעם אני משוטט באתרי מכירה פומביתבאינטרנט ומנסה לצוד פריטים הקשורים בעיקר לתולדות תל-אביב. אם לא מדובר בהוצאה גדולה אני מתחרה על הרכישה ומידי פעם מצליח לרכוש. באחרונה ראיתי באחד האתרים הללו כותרת למכירת "המחאה משנת 1914 בחתימת ידו של מאיר דיזנגוף". מחיר ההצעה הראשונית היה 10 דולר ולאחר שהצטרפתי לתחרות במכירה המוקדמת, המחיר כבר עלה ל 30 דולר. הצעתי 40 דולר וביום התחרות, בשלישי שעבר, היה מי שקצת התמודד מולי ובסופו של דבר נמכר לי ב 70 דולר (240 שקלים). בסוף השבוע הגיעה אלי "הזכייה" ובעיקר הגיעה ההפתעה הגדולה...
ראשית הסתבר לי מיד, קצת בעזרתם של ידידים מומחים בדבר, כי לא מדובר היה בהמחאה, אלה בשטר חוב של חברת מ. דיזנגוף יפו ובחתימתו המקורית של בעליה מאיר דיזנגוף. שטר החוב הוא גדול יחסית 28 ס"מ רוחב על 12 ס"מ אורך. בפינה הימנית של שטר החוב הוא מבויל בבול הכנסה טורקי, הליך מקובל להתחייבויות כספיות גדולות באותם ימים וחתימתו של מאיר דיזנגוף כמובן על הבול. השטר ניתן ב 6 ביולי 1914, ימים אחדים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. (האימפריה האוסטרו הונגרית הכריזה מלחמה על סרביה ב 28 ביולי 1914, לאחר אולטימטום שהוגש לה ב-23 ביולי בעקבות רצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד על ידי מתנקש סרבי).
על פי המסמך המקורי, שטר החוב הוא על סך של 312 פרנקים, סכום דיי גבוה באותם ימים, ולהערכתו של ידידי וקרוב משפחתי, רו"ח יהודה ברלב, מדובר בכמה אלפי שקלים טובים בערך של היום. (באותם ימים נהוג היה לעשות עסקים גדולים בפרנקים צרפתיים, כמו למשל עקיבא אריה וויס שרכש ב 1906 את שטח "אחוזת בית" ב 300 אלף פרנקים). על פי שטר החוב, דיזנגוף התחייב לפדות את השטר מקץ עשרה חודשים ב-10 במאי 1915. ההפתעה הנוספת התחבאה בשורה האחרונה של שטח החוב, ממש לפני החתימה. נכתב שם בצרפתית כי שטח החוב ניתן עבור "שכר דירה". אין חותמת של בנק על שטח החוב, לכן יתכן ומדובר היה בערבות כל שהיא לתשלום שכר הדירה.
מאיר דיזנגוף היה באותם ימים, (זה כארבע שנים) ראש ועד שכונת תל אביב. במקביל ניהל את חברת הספנות שלו וענייני מסחר שונים ומשרדו היה באותם ימים ברחוב בוסטרוס ביפו. האם הוא נעזר ביצחק לייב גולדברג לתשלום שכר הדירה למשרדיו? או מימון אחר מסתתר מאחורי שטח החוב הזה. סיפור קצת משונה כי הרי דיזנגוף עצמו היה איש עמיד. האם באותם ימי, מצבו הכספי לא היה טוב? בהחלט לא ברור.
בכל מקרה בסיוע של ידידתי ד"ר שולי ירקוני המומחית הגדולה ל"נדיב הידוע", שכתבה עליו דוקטורט לפני שנים אחדות, הגענו יחד למסקנה כי מאיר דיזנגוף ויצחק לייב גולדברג היו באותו מילייה חברתי, סייעו אחד לשני נפגשו לא מעט גם לפני מלחמת העולם הראשונה. י.ל גולדברג כפילנטרופ היה מסייע לעניינים שונים ציוניים ברחבי ארץ ישראל, מהצפון ועד הדרום ובכלל זאת ביפו ובתל אביב. הוא היה נוהג להגיע לארץ ישראל ומבקר ביפו ואחר כך בתל אביב, הרבה לפני שעלה לארץ ישראל. היה מיוזמי הקרן הקיימת לישראל וסייע להקמת בנק אפ"ק. לדבריה של שולי ירקוני הוא גם ביקר ביפו ובתל אביב ב 1914, בדיוק במועד של כתיבת שטר החוב של דיזנגוף אליו.
גודלברג עלה בסופו של דבר ממוסקבה לארץ ישראל זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם הראשונה. בראשית שנות ה-20 גם רכש מבנה למגורים בתל אביב ברחוב אלנבי 111 וגם השקיע בכמה יוזמות תל אביביות של אותם ימים כמו למשל מפעל סיליקט, חברת הבונה ועוד לפני כן יזם את הקמתו של עיתון "הארץ", אז בשם חדשות מהארץ הקדושה. מאוחר יותר רכש מהטמפלרים של שרונה פרדס, שהפך לפרדס גודלברג. הוא גם רכש המגרש והלבנים להקמת תיאטרון "הבימה" ועוד.
***
חן חן לכל אותם חברי, מכרי ובעיקר אספנים שסייעו לי להבין את מהות שטח חוב זה כמו: יהודה ברלב, זיו גורה, ברט כץ, הדי אור, משה רימר, דוד סילברה ווקובי לידרמן