עטור מצחך זהב שחור
תל אביב שלי | תיור ישראלי | העולם שלי | אילן שחורי

עטור מצחך זהב שחור - תחנות בחייו  של אריק איינשטיין. בתמונות, במלל ובשירים

4500ce81


 

סיור חדש, המתמקד בכמה מתחנות חייו של אריק איינשטיין בעיר או המוזכרים בשיריו. בין היתר מקום הולדתו ברחוב גורדון, לימודיו בבית ספר לילדי עובדי, שדרות קק"ל, כסית, תיאטרון האוהל, בית מגוריו האחרון בחובבי ציון ובית הקברות טרומפלדור. את  הסיור מוביל אילן שחורי, חוקר תולדות תל אביב ובמהלכו מציג תמונות,מסמכים ודיאלוגים של אריק איינשטיין לצד השמעת שיריו בתחנות השונות.

 לצפייה בכתבה  ששודרה בטלוויזיה  ביומן שישי של ערוץ 10 בעקבות סיור זה, לחצו על הלינק הבא:

 -----

 

אריק איינשטיין ז"ל היה לא רק הפס קול של שירי ארץ ישראל וגדול זמרי הדור, אלה גם אושייה תל אביבית ברמ"ח אבריו.  איינשטיין, נולד, גדל, חיי, יצר ופעל בתל אביב. תל אביב ואריק איינשטיין היו סיפור אהבה של ממש. מעולם לא בגד בה עם עיר אחרת. שירים רבים של אריק איינשטיין עוסקים בזכרונות תל אביביים מימי נערותו ובגרותו, ולסיפורי העיר, רחובותיה ואתרים רבים בה, כמו גדות הירקון, מכבי הישן, הטיילת, חוף הים ואפילו השבת העירונית, מקום של כבוד גם בשיריו מהשנים האחרונות. אריק איינשטיין כיכב גם בלא מעט סרטים שהתרחשו בתל אביב והבליטו את הווי העיר של שנות החמישים והשישים כמו מציצים, עיניים גדולות ואחרים.

 

 

 

התחנה הראשונה בסיור מסלול חייו של אריק איינשטיין בתל אביב היא הבית בו נולד וגדל, ברחוב גורדון 31. אריק איינשטיין, היה בנו של שחק תיאטרון ה"אוהל" יעקב איינשטיין והאב התגורר במתחם בתי המגורים של שחקני "האוהל".  חנה רובינא למשל, התגוררה מולו בבית שהיה חלק ממתחם שחקני הבימה.

 

 בית חינוך צפון, ברחוב הירקון 248, הידוע כיום כבית ספר א.ד. גורדון, הוא התחנה השנייה במסלול. בתקופת לימודיו של אריק איינשטיין בבית ספר יסודי זה,  שהחל את דרכו ברחוב לסל בתל-אביב הוקדשו שעות חינוך רבות לסוציאליזם ושיטת לימודיו היה לפי "זרם העובדים" של ההסתדרות הכללית, עד ביטול זרמי החינוך השונים ב-1953. את לימודיו התיכוניים עשה איינשטיין הצעיר בבית ספר עירוני ד' ולא וויתר גם על חברותו ב"שומר הצעיר" ברחוב ארלוזורוב.

 

 התחנה השלישית מאפיינת את דרכו של אריק איינשטיין כבר לאחר שחררו מהצבא וחברותו ב"להקת הנח"ל, עת החל להופיע גם  כשחקן. תיאטרון "האוהל" בו שיחק גם אביו, ברחוב בילינסון 6, הסמוך לבית מגוריו. תיאטרון האוהל שכן אז מבנה באוהאוס, אותו תכנן האדריכל אריה שרון אליו עבר התיאטרון בסוף שנות ה-30, עד שנעל את שעריו. "האוהל", היה אחד המקומות בו הופיע איינשטיין בהמשך שיחק גם ב"הבימה".

 

 "קפה כסית" שפעל במשך  יותר מ-50 שנה ברחוב דיזנגוף 117 הוא התחנה הרביעית במסלול. מקום בו נהגה לבלות "הבוהמה" התל-אביבית של שנות  השישים עליה נמנה גם אריק איינשטיין, שאהב לבלות גם "בקפה קליפורניה" הסמוך  בפינת פרישמן ודיזנגוף, שהיה אז בבעלותו של אייבי נתן. "חוף מציצים" המיתולוגי, המוכר מהסרט 'מציצים', שמוקם צפונית מערבית לשדרות נורדאו., הוא התחנה החמישית במסלול חייו של אריק איינשטיין. ב-1972 ביים אורי זוהר את הסרט מציצים כחלק מהטרילוגיה התל אביבית של סרטיו  שכללו גם את עיניים גדולות והצילו את המציל. מציצים היה המוצלח והמפורסם שהם, בו כיכב אריק איינשטין כאלי, לצד גוטה (אורי זוהר) המציל  הגר בצריף על החוף. עד היום מנציח החוף, המיועד בעיקר למשפחות, את הסרט המיוחד הזה.

 

 אריק איינשטיין היה האוהב מספר אחד של הפועל תל אביב ולא החמיץ בזמנו אף משחק כדורגל של הקבוצה  ב"בלומפילד וכמובן בכדורסל באולם אוסישקין", שניצב עד לפני מספר שנים ברחוב אוסישקין 1 בתל אביב, תחנתנו השישית. ברבים משיריו של אריק איינשטיין מוזכרת הפועל תל-אביב בלומפילד ואולם אוסישקין. איינשטיין היה בין אלה שיצאו נגד ראש עיריית ת"א רון חולדאי שהחליט בשעתו להרוס את האולם ולהכשיר את המקום כחלק מפארק הירקון.

 

 גדות הירקון הוא שמו של אחד משיריו הבולטים של אריק איינשטיין, אך התחנה השביעית במסלול יהיה "גשר הירקון" בדרך נמיר, לשעבר דרך חיפה, שפיארה את אחד התקליטים הראשונים של שלשיית גשר הירקון, בו איינשטיין היא חבר לצד צמד הדודאים ישראל גוריון ובני אמדורסקי. בשילוב הראשון של השלישייה השתתף יהורם גאון.

 

 משרדי חברת ההפקות "הגר" שהפיקה רבים מתקליטיו של אריק איינשטיין היו ממוקמים ברחוב אבן גבירול, ובהפסקות השונות היה איינשטיין נוהג לבלות באכילה ושתייה במסעדה סמוכה: "כתר המזרח" ברחוב אבן גבירול 117, התחנה השמינית בסיור, שהפכה במשך השנים למסעדת הבית של איינשטיין בה נהג לשבת ולבלות עם רבים מחבריו. השבוע לאחר פטירתו הבטיח הבעלים להנציח את ידידיו באחת המנות בשם אחת המנות המיוחדות של המסעדה.

 

 בהמשך אבן גבירול, צפונה מ"כתר המזרח", במרתף בניין "לונדון מניסטור", פועל מועדון צוותא  (התחנה התשיעית), שם הרבה אריק איינשטיין להופיע  בתקופה בה הופקו שלושת תקליטיו בנושא ארץ ישראל הישנה והטובה. איינשטיין היה נוהג לקרוא לשירים אלו "שירי כיסא"  לאחר שהיה נוהג לשבת על כיסא גבוה ולשיר במקום בפני הקהל את  שירי ארץ ישראל השקטים והרומנטיים.

 

 סמטה פלונית וסמטה אלמונית הסמוכים לרחוב המלך ג'ורג' בתל-אביב, בו הקים המליונר מאיר שפירא את החווילה הגדולה בשנות ה-20 לרעייתו האהובה סונייה גייצל, כיכבו בחזית תקליטו של איינשטיין, בו צולם יחד עם האריה השואג שניצב בפתח  ביתה של סוניה גייצל. (תחנה עשירית) בסוף שנות העשרים היה דרמה רומנטית במקום שעה שבעלת הבית היפיפייה ברחה לבעלה עם הגנן של החצר, ואולי בשל כך התאהב איינשטין במקום.

 

 אריק איינשטיין לא עזב מעולם את מרכז תל אביב ושנים רבות גר ברחוב חובבי ציון 45, יחד עם רעייתו סימה אליהו  (תחנה 11) משם גם הובהל ביום שלישי בערב לבית החולים איכילוב שם נפטר לאחר זמן קצר. מול פתח הבית הגיעו בימים האחרונים מאוד אבלים והדליקו נרות נשמה.

 

 התחנה ה-12 והאחרונה במסלול חייו של אריק איינשטיין, סמוכה כמה מטרים בלבד מבית מגוריו: קברו בית הקברות טרומפלדור, ברחוב טרומפלדור בתל-אביב. בית הקברות הישן של תל אביב שנוסד ב-1902, שבע שנים לפני הקמתה של העיר תל אביב והפך עד מהרה לפנתאון העירוני. לצידו של אריק איינשטיין קבריהם של שושנה דמארי, נחום גוטמן, אפריים קישון, חיים נחמן ביאליק, שאול טשרניחובסקי ורבים מגדולי הדור.

ראו גם שתי כתבות שהופיעו על הסיור הזה שלי ב"ידיעות אחרונות" סמוך לפטירתו של אריק איינשטיין. אחת מהם אני כתבתי למחרת פטירתו ובניתי לראשונה את מסלול התחנות.

לקריאת הכתבות לחצו כאן