היום לפני 68 שנה:

כיצד גולדה מאיר כמעט ונהייתה ראש עיריית תל-אביב

המאמר פורסם לראשונה ב-16 באוגוסט 2018, לקראת הבחירות המוניציפאליות שהתקיימו באוקטובר 2018 והוא מובא בשנית לקראת הבחירות הבאות לעיריות ב31 באוקטובר 2023

 בבחירות המוניציפליות הקרובות, שייערכו ב-30 באוקטובר 2018, יתמודדו קרוב ל-30 נשים על ראשות העיר במקומות השונים בארץ, וחלקן קרוב לוודאי יזכו להצלחה. בתל-אביב בלבד תתמודדנה על ראשות העיר לפחות שלוש נשים, אחת מהן מיטל להבי יו"ר סיעת מר"צ בעירייה. אך לא כך היה בסוף יולי 1955, בדיוק בימים אלה לפני 63 שנה. העיר תל אביב, ידעה אז דרמה ענקית, סביב הבחירות לראשות העיר. המועמדת הבטוחה לזכות בבחירות הייתה גולדה מאירסון (מאיר). אך שריר ענק שעשו ראשי הציבור הדתי בעיר והמפלגות הדתיות, מנעו  ברגע האחרון את בחירתה, למרות שניצחה בקרב ציבור הבוחרים ואולי שינוי בזאת את ההיסטוריה

 כרוז בחירות של גולדה מאיר לעיריית תל אביב

מאת אילן שחורי

 קשה לדמיון כיום את הערים בישראל, ללא ראשת עיר  העומדת בראש העירייה. נשים לא מעטות נבחרו ב-20 השנה האחרונות לראשות העיריות וזכו להצלחה גדולה וחלקן עדיין אף מכהנות. למשל יעל גרמן לשעבר הרצליה, מרים פייברג-איכר בנתניה, טלי פלוסקוב לשעבר בערד, ליאת שוחט באור יהודה ולא מעט נוספות.

 ראשונת ראשי העיר וזו ששברה את תקרת הזכוכית, והייתה לאישה הראשונה שנבחרה לכהונת ראשת עיר, היתה חנה לוין, שנבחרה ב- 1956 (לפני 62 שנה) לראשת עיריית ראשון לציון וכיהנה בהצלחה תקופת כהונה של 4 שנים (עד 1960).

חנה לוין, שברה את קיר הזכוכית ונבחרה ב- 1956 לראשות עיריית ראשל"צ

בבחירות המוניציפליות הקרובות, שייערכו ב-30 באוקטובר 2018, יתמודדו קרוב ל-30 נשים על ראשות העיר במקומות השונים בארץ, וחלקן קרוב לוודאי יזכו להצלחה. בתל-אביב בלבד תתמודדנה על ראשות העיר לפחות שלוש נשים, אחת מהן מיטל להבי יו"ר סיעת מר"צ בעירייה. אך לא כך היה בסוף יולי 1955, בדיוק בימים אלה לפני 63 שנה. העיר תל אביב, ידעה אז דרמה ענקית, סביב הבחירות לראשות העיר. המועמדת הבטוחה לזכות בבחירות הייתה גולדה מאירסון (מאיר). אך שריר ענק שעשו ראשי הציבור הדתי בעיר והמפלגות הדתיות, מנעו  ברגע האחרון את בחירתה, למרות שניצחה בקרב ציבור הבוחרים ואולי שינוי בזאת ההיסטוריה.

כרוז נגד בחירת נשים לעיריות 

הבחירות למועצה השמינית בעיריית תל אביב התקיימו (במקביל לבחירות לכנסת השלישית) ב-26 ביולי 1955.  מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) בראשונה של גולדה מאיר זכתה בניצחון ברור וגדול, ואו טו טו עמדה להתכנס מועצת העירייה הנבחרת (אז לא היו בחירות ישירות לראשות העיר) ולבחור כמקובל בנציגת הסיעה הגדולה ביותר לראשות עיר. אלא כאמור, ברגע האחרון, איימו הסיעות הדתיות בתל-אביב במשבר, הפכו את עורם ולמרות ניצחון מפא"י בבחירות,  הביאו בישיבת מועצת העירייה שהתקיימה לאחר הבחירות, לאחר שני סיבובים בהם זכתה מאיר, לבחירתו של חיים לבנון, ממפלגת הציונים הכללים כראש העירייה וכך נחסמה דרכה של גדולה מאיר לראשות עירית תל-אביב אך חודשה דרכה למישור הארצי, שהסתיימה  בבחירתה כראשת הממשלה הראשונה בישראל.

 גולדה מאירסון מאיר בצעירותה

לאחר 17 שנה בהן כיהן ישראל רוקח כראש עיריית ת"א (מונה ע"י הנציב העליון לאחר מותו של מאיר דיזנגוף בספטמבר 1936), הציע בן גוריון לרוקח כראש מפלגת הציונים הכלליים, למנותו באפריל 1953, כשר הפנים. את מקומו כראש עיריית ת"א תפס סגנו חיים לבנון והוא גם היה מועמד מפלגתו לבחירות לעירייה שתוכננו ל-26 ביולי 1955. מפלגת מפא"י ראתה בהתפתחות זו הזדמנות נדירה, לחזור ולשלוט בתל-אביב שהייתה עד אז בשליטה מוחלטת של הימין, למעט שנתיים וחצי ( 1925-1927), בהם עמד בראש העירייה  ראש מפלגת הפועלים בת"א דוד בלוך .

לפיכך החליט מנהיג מפא"י, ראש הממשלה דוד בן גוריון, להעמיד בראש רשימת מפא"י בתל-אביב, את שרת העבודה הפופולרית גולדה מאיר. צירופה של גולדה לרשימת מפא"י בתל אביב נעשה ברגע האחרון, לאחר שכבר נקבעה למעשה רשימת המועמדים, ובראשה עמד אז אליעזר שכטר, שהיה מזכיר מועצת פועלי תל אביב. הוא הוזז הצידה ובמקומו מונתה גולדה מאיר.

כרוז בחירות ביידיש של גולדה מאיר לעיריית תל אביב

מאז שעלתה גולדה מאיר לארץ ישראל ב-1921 היא הקפידה לגור מידי פעם בתל-אביב ואף כתובתה בתל-אביב נחשבה לכתובת הרשמית שלה באותם ימים. החלטת בן גוריון התקבלה אז באהדה גדולה בצמרת מפא"י, לא רק מתוך הערכה כי בעזרת הציר של  ישראל לשעבר בברית המועצות, מנהיגת הפועלים והשרה הפופולרית, תשוב מפא"י לשלטון בעיר העברית הראשונה, אלא תהיה זו גם  הדמות הנשית הראשונה במדינת ישראל המתהווה שתיבחר כראש עירייה.

 כרוז בחירות של תנועת החירות שכוון נגד בחירתה של גולדה ומפא"י

מערכת הבחירות בתל אביב של קיץ 1955  הייתה די סוערת, מלבד חיים לבנון שייצג את הציונים הכלליים, וגולדה מאיר שייצגה את מפא"י ,התמודד לראשות העירייה גם נציג תנועת החרות משה איכילוב. בתעמולת הבחירות הבטיחו אז אנשי מפא"י ובראשם גולדה תמיכה בעולים החדשים ובשכבות החלשות וחלוקה צודקת יותר של המיסוי והמשאבים העירוניים בין יפו והשכונות לבין האזורים המבוססים בעיר.

הבית של גולדה מאיר ברמת אביב, ברחוב הברון הירש 8  

תוצאות הבחירות לעירייה אימתו את ההערכות, ומפא"י בראשותה של גולדה מאיר אכן זכתה בבחירות  עם 30.6 אחוזים מסך קולות המצביעים ובמספר המושבים הגדול ביותר במועצת עיריית תל אביב. עכשיו נותר רק לכנס את מועצת העירייה ובקולות מפא"י והשמאל לבחור בגולדה מאיר כראש העירייה החדשה. בישיבת מועצת העירייה שנתכנסה ב-5 בספטמבר 1955 הודיעו שלושה אישים על רצונם להיבחר כראש העירייה.  גולדה מאיר, חיים לבנון ומשה איכילוב.

אסיפת בחירות של גולדה בכיכר האופרה ליד הים

בסיבוב ההצבעה הראשון זכתה גולדה לרוב ברור עם 13 קולות ( מפא"י, אחדות העבודה ופועלי ציון ומפ"ם), חיים לבנון זכה רק ל-8 תומכים  (הציונים הכללים בלבד) וכך גם משה איכילוב שקיבל את חמשת קולות נציגי חרות. בהצבעה זו נמנעו הנציגים הבודדים של הפרוגרסיבית, אגודת ישראל והקומוניסטים. אולם 13 הקולות שקיבלה גולדה לא הספיקו לה מבחינה חוקית להיבחר רשמית כראש העירייה מאחר והחוק דרש אז רוב  מוחלט של חברי המועצה, כלומר 16 תומכים.

 כרזת תעמולה של גולדה מאיר בתל אביב שחולקה לתיבות הדואר של תושבי העיר ובאסיפות הבחירות שהתקיימו ברחבי העיר

מכתבו של הרב מאיר שמואל הולנדר נגד בחירת אישה לראשות עיריית תל אביב בחירות של גולדה, שנשלח לחיים לבנון 

הוחלט לדחות ביממה את סיבוב הבחירות השני וכל הלילה עסקו נציגי מפא"י והציונים הכליים בגיוס תומכים. גולדה מאיר קיבלה במהלך הדיונים בלילה את תמיכתו של נציג מק"י ואילו לבנון קיבל את תמיכת תנועת החרות, כך שמערך הכוחות בבוקרו של ה-6 בספטמבר 1955 היה 14 קולות לגולדה ו-13 קולות ללבנון.

גולדה מאיר מקבלת אזרחות כבוד של העיר ת"א מידי מרדכי נמיר

הכל היה תלוי כיצד יצביעו המפלגות הדתיות ונציג הפרוגרסיביים. במהלך הדיונים דרשו נציגי המזרחי והפועל המזרחי כי אם יתמכו בגולדה תתחייב מפא"י להפסיק  את הנסיעות בשבת בחיפה אך התשובה הייתה שלילית. נציג אגודת ישראל מקרב הסיעות הדתיות הצהיר כי בשום פנים ואופן לא יתמוך באישה לראשות העירייה.  בסופו של דבר גם בסיבוב ההצבעה השני לא הייתה הכרעה והתוצאות היו דומות לסיבוב הראשון.

 גולדה מאיר והצייר ראובן רובין. ידידות שנשמרה שנים. תמך בבחירתה. צילום: יוסף ליאור

אנשי אגודת ישראל, גייסו במלחמתם נגד גולדה את אחד מחשובי הרבנים שלהם, הרב שמואל מאיר הולנדר. שכתב אז מכתב אישי לחיים לבנון: "לכבוד האדון המהולל בתשבחות, הקצין העוסק בצרכי ציבור באמונה וכו', מר חיים לבנון, נ"י ראש העיר תל-אביב יפו המעטירה. אחדשה"ט (אחרי דרישת שלומו הטוב – ט"ש), באתי להודיעו כי הנני בין אלו המשתדלים אצל ראשי אגו"י ופואגו"י וראשי המזרחי נגד ההצעה לבחור את גברת מאירסון כראש העיר, דבר האסור ע"פ תורתנו הקדושה: למנות אשה כראש הקהילה=העיר. וכן לא נשמע כזאת אפילו בין גויי העולם, ובחירתה ח"ו יהיה חלול שם שמיים ושם ישראל בכל העולם ודי בזיון וקצף לעירנו ולמדינה… שבשום אופן אי אפשר למנות אישה לתפקיד כזה, ובפרט אשה זאת הידועה לכל כלוחמת נגד מסורת היהדות וקודשי ישראל…. ובהזדמנות זו אני מודה על ההוספה שאושר לי על משכורתי הרבנית."

 גולדה מאיר בסיור בחירות בשכונת התקווה.  מאי 1955

 בן אם מכתב קשה זה עזר או לא, בסיבוב ההצבעה השלישי והרביעי השתפר מצבו של חיים לבנון עד שבסיבוב ההצבעה החמישי, כל הסיעות הדתיות הצביעו עבור חיים לבנון והוא זכה ב-16 קולות ואילו גולדה קיבלה רק 14 קולו כשנציג הפרוגרסיביים העדיף להימנע.

הנאום של גולדה מאיר בפני חברי מועצת עיריית תל-אביב

גולדה מאיר המאוכזבת אמרה בנאומה לאחר מכן כי היא מאוכזבת מרה על דחיית בחירתה משום היותה אישה וטענה בין היתר: "בארץ הזו של חנה סנש, מעיזים בשנת 1955, בשנה השמינית לקיום מדינת ישראל, מעיזים להעלות מחדש את הארגומנטציה החשוכה הזו, שאין זכות שווה לאישה במדינת ישראל. אותם האנשים, אותם נציגי אותן המפלגות, ברצונם ובלא ברצונם, יושבים עם נשים בכנסת, יושבים עם נשים בממשלה, הצביעו בעד נשים לממשלה בכנסת לא פעם… ואיננו יכולים לקבל זאת ברצינות כי אם כעוד נקודה של מסחר". גם בספרה האוטוביוגרפי 'חיי', כתבה גולדה בין השאר: "ההתנגדות לכך שאני אהיה ראש העיר בתל-אביב משום שאני אישה הייתה טכסיס מפלגתי שעורר בי בוז גדול ואני אמרתי זאת במילים בוטות".

הנאום המקורי המלא של גולדה מאיר בתום כישלונה בבחירות (מקור: ארכיון גולדה מאיר)

לאחר כישלונה הצורב מול חיים לבנון, החליטה גולדה לפרוש מכהונתה במועצת העירייה ולחזור לתפקידה כשרת העבודה. זמן קצר לאחר מכן מונתה גולדה מאיר כשרת החוץ.  חיים לבנון כיהן כראש עיריית תל אביב במשך כ-6 שנים ובתקופתו נתנה ההוראה להריסת גימנסיה הרצליה מחד והקמת אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב מאידך. מפא"י הצליחה לחזור לשלוט בעיריית תל אביב רק ב-1959, ולהביא להפסקת רצף של 30 שנה בשלטון הימין.

מכתב ההתפטרות של גולדה מאיר מחברותה במועצת העיר תל אביב  7 דצמבר 1955

היה זה לאחר שמפא"י החליטה להציב לתפקיד המועמד לראש העירייה את מרדכי נמיר שזכה אז להערכה רבה ומילא עד אז שורה של תפקידים בכירים כמו מזכיר ההסתדרות ושר העבודה בממשלת בן גוריון. מפא"י שבה והפסידה לימין את ראשות עיריית תל-אביב ב-1974, שעה ששלמה להט צ'יצ, הביס את יורשו של נמיר,  יהושע רבינוביץ, כאחת ההשפעות הראשונות של מלחמת יום  הכיפורים.

שלט על ביתה של גולדה מאיר ברחוב הברון הירש 8 בשכונת רמת אביב בתל אביב 

* קראו להשלמה את מאמרו המצויין של פרופ' ארנון גולן מאוניברסיטת חיפה, העוסק בבחירות העירוניות בתל אביב בשנות החמישים, תהליכים, תוצאות והשלכות, שהופיע ב-2010 בכרך 20 של כתב העת "עיורנים בתקומת ישראל", עמודים 80-100.

http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/20/a4.pdf