יפו החשמונאית –גדולתה של העיר

סיור מיוחד ביפו – בעקבות יהודה המכבי והחשמונאים. מה היו שלושת קרבות המכבים שהתחוללו ביפו. באחד מהם שרף יהודה המכבי את הנמל. עדויות לשריפות חבויות מתחת לבתי העיר. חלקן נחשפו בשנים האחרונות

 מרד המכבים  איור בכתב יד מהמאה ה-13

מאת אילן שחורי

הדלקת הנר הראשון של חנוכה  השנה ב-23 בדצמבר 2016, לציין נס פח השמן שהביא הארה לשמונת הימים בבית המקדש, תציין במקביל 2,183 שנים למרד החשמונאים.

מרד החשמונאים היה מרד של היהודים בשלטון הממלכה הסלווקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס. לצד מאבק לעצמאות מדינית היה המרד, בין היתר, מאבק על דמותה של החברה היהודית בארץ ישראל. מצד אחד מרבית העם, נאמני המסורת, ומהצד השני אליטה מתייוונת, שמטרתה שינויים מרחיקי לכת באופייה של החברה היהודית, בחסות השלטון ההלניסטי.

המרד היה רצוף בהצלחות וכישלונות בשדה הקרב ובזירה המדינית הבינלאומית. האימפריה הסלווקית, חרף ניצחונה הצבאי, נחלשה מאוד בעקבות אירועים שהתרחשו במקביל וכתוצאה מהם לא מימשה את ריבונותה המלאה על יהודה. לאחר המרד החל תהליך איטי של ניתוק יהודה מהאימפריה הסלווקית. בתחילה זכו היהודים באוטונומיה ולאחר מכן ביססו ממלכה עצמאית בארץ ישראל.

שם המרד נגזר משמה של משפחת החשמונאים שהנהיגה אותו. ברבות הימים הצמיחה מתוכה משפחת החשמונאים שושלת מלוכה ששלטה בארץ ישראל.

לזכר הצלחת המרד, טיהור המקדש וחידוש הפולחן הדתי נקבע במסורת היהודית חג החנוכה. מתוך ספרי המכבים אנו למדים על שמונה קרבות מרכזיים שניהלו האחים לבית חשמונאי בסלווקים. תחילה בראשותו של יהודה המכבי ולאחר שנהרג בראשותם של אחיו. 

מנורה על מטבע חשמונאי

הקרב הראשון היה במעלה לבונה ( 166 לפני הספירה), לאחר מכן קרב בית חורון ( 166 לפני הספירה), קרב אמאוס ( 165 לפני הספירה), קרב בית צור ( 164 לפני הספירה), קרב בית זכריה (162 לפני הספירה), קרב כפר שלמא (162 לפני הספירה), והקרבות האחרונים, קרב חדשה וקרב אלעשה ( שניהם ב-161 לפני הספירה).

ביפו עדויות רבות לכל תקופות ההיסטוריה של ארץ ישראל. מעט מאוד ידוע על התקופה ההלניסטית ביפו ובעיקר על העיר יפו במהלך מרד החשמונאים. הסיבה העיקרית היא מיעוט הממצאים הארכיאולוגיים להתרחשויות שהיו  בעיר לפני כאלפיים ומאתיים שנה, בעיקר בשל העובדה  שהעיר פשוט לא נחפרה לעומק, שם מסתתרות העדויות הקדומות ביותר. יחד עם זאת, לפני כ-6 שנים בעת הכשרת שטח למתחם מגורים יוקרתי, נמצאו שרידים ועדויות אותם ניתן לייחס לקרבות הקשים שהיו ביפו בימי מרד החשמונאים.

חנוכייה מפולין, המאה ה-18

יפו בתקופה ההלניסטית וכמובן גם בתקופות אחרות, היתה חשובה ביותר לאסטרטגיה ההגנתית של השליטים הסלווקיים בא"י. העיר היתה במעמד של "פוליס" והוטבעו בה מטבעות. ערב המרד החשמונאי ישבו ביפו לצד הקהילה היהודית הקטנה מאות מתייוונים.

אלעזר נדרס מרגלי הפיל במהלך הקרב

מתחם גנור, מתחם המגורים היוקרתי ברחוב יפת 15-19, המצוי מול השער החדש של העיר העתיקה, בין שוק הפשפשים לרחוב יפת, הוא האיזור בו התגלה במקרה, שרידיו של בית שרוף, שאנשי רשות העתיקות ייחסו זאת לשנים 167- 160 לפני הספירה, תקופת מרד החשמונאים והקרבות שהתחוללו בעיר.  בעת הכשרת השטח למה שנקרא כיום "הרובע ביפו העתיקה" ובשם הרשמי "מתחם גנור", התגלו בחפירות של רשות העתיקות, לא פחות מ 11 שכבות ארכאולוגיות.

השכבה השמינית הייתה השכבה ההלניסטית ושם נמצאו  השרידים השרופים. גילוי זה התחבר לחשיפה מוקדמת יותר של שנות השישים שבוצעה על ידיד הארכיאולוג העירוני  ד"ר יעקב קפלן, שחשף במרכז כיכר קדומים בעיר העתיקה, שכבה הלינסטית, ובה מבנה, המוצג כיום במרכז המבקרים, שנחרב או נעזב בחופזה בתקופה ההלניסטית. גם שם נמצאו שרידי שריפה, ככל הנראה תוצאה של הכיבוש החשמונאים. עדות ארכיאולוגית נוספת הוכיחה כי במבנה זה ישבה משפחה יהודית, לפחות  עד המרד הגדול.

נצחון יהודה המכבי - תחריט נחושת מאת גוסטב דורה, צייר צרפתי, 1883-1830.

מפתיע לדעת עובדה שלא כל כך ידועה שביפו ניהלו החשמונאים 3 מערכות של קרבות, במהלך של כ-20 שנה עד שהשתלטו לחלוטין על העיר וצרפו אותה למדינת החשמונאים.

בפעם הראשונה  נלחם ביפו יהודה המכבי, ממש עם תחילת מרד החשמונאים בשנת 163 לפני הספירה. יהודה המכבי ועמו צבא רב, פשט על יפו, השמיד את הנמל והספינות שבו.

הוא הגיע בלילה ובפעולה מבריקה הצליח להצית את הנמל ולטבוח  עשרות יוונים. ספר המכבים מספר, כי פעילות מלחמתית זו של יהודה המכבי, היתה בתגובה לכך, שההלניסטים הטביעו כמה מאות מיהודי יפו בים. היהודים בעיר לא השתתפו במרד וספר החשמונאים מספר כי ההלניסטים התנכלו ליהודים ובעורמה הובילו אותם לים על סירות והטביעו 200 מהם.

הכיבוש השני של יפו, התרחש כבר לאחר מותו  של יהודה המכבי וזאת ארע על ידי יורשו, אחיו יהונתן הוופסי בשנת 147 לפני הספירה. יהונתן, כבש את מידי אפולוניוס שר הצבא של סוריה הסלווקית ונעזר בכיבוש זה באחיו שמעון. הכיבוש השלישי והאחרון, היה , ב-142 לפנה"ס והוא נחשב  לדרמטי ביותר.

שמעון התרסי אז המנהיג החדש של החשמונאים, שב לעיר כאחד המטרות הראשונות שלו עם עלייתו לשלטון. הוא כובש אותה לחלוטין ומושיב  בה יהודים. אז יפו הופכת גם למשך כ-130 שנה לחלק מהמדינה החשמונאית  והייתה לנמל חשוב בממלכת החשמונאים,  כנמל היהודי הראשי, ששימשה רבות אלכסנדר ינאי ואשתו שלומציון המלכה שהרחיבו את שטח ממלכת החשמונאים.

יפו  היתה בתקופת מרד החשמונאים ולאחר מכן במדינת החשמונאים מוקד שלטוני חשוב ביותר.

אולי בשל כך, אלפיים שנה מאוחר יותר, בימי תל אביב הקטנה, הפך חג החנוכה, לאחר החגים החשובים ביותר של העיר העברית הראשונה, כחלק לאומי ולא כחג דתי. כחלק בילתי נפרד מתהליך ההתחדשות האידיאולוגית נשפים, מסיבות ותהלוכות של לפידים בהם דמויות המכבים כסמל להתחדשות לאומית, אפיינו את איזורי ת"א הקטנה בשנות העשרים והשלושים, אז גם מוצבו סממני וסמלי החג, אותו אנו חוגגים כיום.

לרגל חג החנוכה, וציון קרבות החשמונאים ביפו, מקיים  אילן שחורי סיור מיוחד, בערב נר חמישי של חנוכה, יום רביעי הבא, ה-12 בדצמבר. פרטים מלאים על הסיורוהרשמה בלינק הבא: