עמוד ראשון של עיתון "דבר" שבישר על פטירתו של מאיר דיזנגוף (23.9.1936)

 עמוד ראשון של עיתון "דבר" שבישר על פטירתו של מאיר דיזנגוף (23.9.1936)

קיבלתי  מתנה מדהימה. עמוד ראשון של עיתון "דבר" שבישר על פטירתו של מאיר דיזנגוף, לפני 82 שנה (23.9.1936). העמוד הראשון, שהצהיב בינתיים, היה מקופל ומוסתר בין, הערימות המסמכים והתמונות הישנות של דליה מנהיים, לבית שרקסנר. אמא של נגה בת זוגתי.

היום דליה חגגה יום הולדת 77 ובנותיה הזמינו אותה לארוחת בוקר מפתיעה. כחלק מההתרגשות חיפשה דליה את תמונותיה הישנות כילדה בנס ציונה, כדי להראות בפגישה. לפתי בין ערימת התמונות הישנות, נפל אותו עמוד עיתון שפורסם 5 שנים לפני הולדתה. מיד החליטה לתת לי מזכרת זו כמתנה. כל הכבוד דליה. הנה הוא לפניכם....

שנתיים וחצי לפני פטירתו נלחם מאיר דיזנגוף שחלק מהרחוב המרכזי בתל אביב, דרך 187 שעתיד היה להיקרא על שמו רחוב דיזנגוף כמובן, יכלול פינה קטנה על שם רעייתו צינה. פינה קטנה  אמר והשאר היסטוריה.

רקיטה שלוש - מלכת אסתר השנייה (1927) בסדרת בולים

רקיטה שלוש - מלכת אסתר השנייה (1927) בסדרת בולים

ברוך אגדתי מלך המסיבות ונשפי הפורים של תל אביב הקטנה, היה נוהג לקיים בט"ו בשבט נשפי בחירת מלכת אסתר, כדי שיהיה לה זמן של חודשים להתכונן לנשף הגדול במסיבת פורים.

אגדתי החל את  מסיבות הפורים שלו ובחירת מלכת הנשף, מלכת אסתר ב-1926 בראינוע עדן. מלכת אסתר הראשונה היתה לילה טשרטקוב.

שנה מאוחר יותר, נבחרה בת משפחת שלוש, רקיטה שלוש ולכבודה הונפקו בולי הנשף על ידי הקרן הקיימת, שאגדתי כמובן דאג לשתפם במסיבה. את עמוד הבולים הנדיר הזה קיבלתי מתנה  מידידה טובה שלי, עדה הוז, בליינית תל אביבית משנות החמישית והשישים שהצטלבו דריכנו בשנות ה-80 דעה שהיתה דוברת ארתור בן נתן שהתמודד מול צ'יצ', בבחירות לעריית תל אביב. הדימפלומט החביב הזה הובס כמובן.

אגב, רק ב 1928, בארוע נדיר נבחרה מלכת אסתר המפורסמת ביותר, ציפורה צברי. היא גם היתה הראשונה שזכתה להכתרתה בפורים על ידי מאיר דיזנגוף. עובדה שנחרטה על מצבתה בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

תליון של תל אביב החוגגת 25 שנה. חצי יובל - אפריל 1934

תליון של תל אביב החוגגת 25 שנה. חצי יובל

הצלחתי לרכוש תליון מיוחד ונדיר זה באחד המכירות הפומביות, בסכום לא גבוה במיוחד. חשיבותו רבה של פריט זה, מלפני 85 שנה.

באפריל 1934 התנהלו החגיגות בתל אביב לציון חצי היובל. בטקס הרשמי ולכבודו הונפק מדליון זה, היה בפתיחת יריד המזרח בקצבו של רחוב דיזנגוף, שהיה נתבך מרכזי מבחגיגות הגדולות שהיו בתל אביב. היריד אז, נפתח בהשתתפות הנציב העליון האוהד, ארתור ווקופ, אירוע רב-חשיבות בחיי הכלכלה של היישוב. השתתפו בו 30 מדינות וביקרו בו כ־600,000 מבקרים במשך שישה שבועות.  

הגדת תל אביב - 1934 - מבט אירוני של אותם ימים

הגדה מתל-אביב, משנת 1934
"הגדת תל-אביב", גרסה פרודית של ההגדה של פסח, מאוירת בידי אריה נבון. יצאה לכבוד יובל 25 שנה להקמת העיר תל-אביב, בפסח תרס"ט (1909). ההגדה מתארת את הווי החיים בעיר העברית הראשונה ומזכירה את האישים המרכזיים בעיר, תוך שילובם בנוסח ההגדה. הגדה ביקורתית על עסקני העיר ובראשם דיזנגוף, רוקח ושאר חברי מועצת העירייה.

בראש ההגדה ציטוט מדברי חיים וייצמן שאמר באירוע שהתקיים בראשית ניסן תרצ"ד בעיריית תל אביב: "אם זרים מדברים סרה על תל אביב, הריני מוכן לנקר את עיניהם. אבל בנינו לבין עצמנו - למה זה נפחד מפני קצת ביקורת?"....

תעמולת בחירות בת"א שנות העשרים והשלושים

תעמולת בחירות בתל אביב הקטנה

חלומו של כל היסטוריון או חוקר, הוא להגיע לארכיונים עלומים או אוספים אישיים של דמויות מהעבר. בימים האחרונים הצלחתי לשים יד על משהו כזה. נכס מההיסטוריה של תל אביב השווה עבורי זהב.

הייתי בקשר עם חוקר חיפאי מתחום אחר, שגם פרסם כמה ספרים ובין היתר כתב מאמר על דמות משנות ה-20 . דמות זו הייתה גם מקורבת למאיר דיזנגוף וחברת מועצת עיריית תל אביב בשנות העשרים והשלושים. תוך כדי השיחות שלנו הוא גילה לי כי השיג את ארכיונו האישי של אותה דמות והוא משתמש בחומר לצרכיו אך לדבריו יש בארכיון גם חומרים שלא מעניינים אותו "ואולי יעניינו אותך", כך אמר לי.

כמובן שהתלהבתי והתכוננתי לקבל כמה פריטים היסטוריים בודדים  מהעבר. אך מה רבה הייתה תדהמתי שהבוקר הגיע השליח המיוחד שהזמנתי להעביר אלי את המעטפה מחיפה. להפתעתי היא הייתה עבה במיוחד ובתוכנה עשרות מסמכים של הבחירות השונות לעיריית תל אביב משנות העשרים, פרוטוקולים, מכתבים ומסמכים שוודאי יסייעו לי במחקר על תל אביב בשנות העשרים והשלושים, ובעיקר ה  Phd שאני שוקד עליו בימים אלו.

אז תודה רבה לך חוקר חיפאי שחשבת עלי, העברתי לי מסמכים אלו שאולי יהוו צעד ראשון לשיתוף פעולה מחקרי בנינו.

 מי מכם שיש לו ארכיון או אוסף מסמכים משנות העשרים והשלושים, הקשור לתל אביב, אשמח אם יעביר אלי למחקר. (הנה הנייד שלי 052-7747747 וגם הדוא"ל ilan777@gmail.com ) קרדיט מובטח. הנה תראו חלק מהחומר שקיבלתי. (אילן שחורי)

דיוקן של מאיר דיזנגוף תחריט שעווה -מירון סימה ויעקב שטיינהרט

דיוקן של מאיר דיזנגוף תחריט שעווה (תצריב - אקוואטינטה) חתום בעיפרון במקור, שנעשה ב-1940, על ידי האמנים מירון סימה ויעקב שטיינהרט 

תחריט זה שהתגלגל אלי, הוזמן בסוף 1939 על ידי ישראל רוקח, ראש עיריית תל אביב, שירש את דיזנגוף לאחר פטירתו בספטמבר 1936.

מבקר האמנות גדעון עפרת, מומחה בתולדות האמנות הישראלית, כתב בעבר בבלוג שלו מאמר בשם "השנים מאותו חצר". אפרת מספר שם כי בין השנים 1962-1938 התגורר הצייר מירון סימה לבדו בירושלים בדירה בחצר בית שץ, הגובל בבתי "בצלאל", כאשר בדירה המרכזית באותה חצר (לשעבר, דירת משפחת בוריס שץ) התגורר הצייר יעקב שטיינהרדט ביחד עם בני משפחתו.

מירון סימה כאמור, יצר בראשית 1940 את התחריט לבקשת עיריית תל אביב, אך היות שלא היה בקי בטכניקת התחריט, ביקש משכנו יעקב שטיינהרדט, שהיה רב-אמן בתחום ההדפס – להדפיס בעבורו את הרישום. סופו של דבר, התחריט הודפס בווינה, אך בפיקוח ירושלמי של שטיינהרדט ובאישורו. לאחר שהעבודה הגיע לירושלים בכמה מאות העתקים. חתמו השניים במשותף בעפרון בשולי התחריט. חתימתו של סימה הייתה חזקה יותר.

 אני ממשיך לאסוף פריטי נוסטלגיה תל אביביים ואשמח לשמוע על כאלו שמוצעים למסירה. לא להסס לפנות אלי. (אילן שחורי 052-7747748)

דגלון תל אביב משולחנו של מאיר דיזנגוף

דגלון של תל אביב שהיה מוצב על שולחנו של מאיר דיזנגוף ראש עיריית תל אביב עד 1936, בשולחן לשכתו בבניין העירייה הישן ברחוב ביאליק. מאוסף אילן שחורי