נקודת הגובה הלאומית F-55 שוחזרה בנמל יפו תהפוך לאטרקציה תיירותית

בקצה הצפוני של מחסן מספר 1 בנמל יפו, על אחד מבסיסיו צלעותיו של עגורן מנדטורי ענק, נקבע כבר בשנות ה-20 "נקודת האפס" לגובה של ישראל וממנה התייחסו הבריטים לקביעת גובה איזורי הארץ השונים.  יוזמה של אדריכל ירושלמי נמרץ הובילה לשחזורה של נקודת התייחסות חשובה זו, שתקרא מעתה על שמו של  אביאל רון ז"ל, שהיה מנהל המרכז למיפוי ישראל ונרצח עם ילדיו, ב 2002 בפיגוע במסעדת מצה שבחיפה

קצינים בכירים מהתותחנים במילואים, חבריו של רון אביאל ז"ל, במהלך סיור בעג'מי עם כותב שורות אלו. קיימו טקס זיכרון קצר ליד נקודת הגובה הלאומית בנמל יפו, שהוקמה לזכרו של רון. במרכז  תא"ל, אריה מזרחי, קצין תותחנים ראשי לשעבר, שבעת תפקידו כמנכ"ל משרד השיכון, הציע את תפקיד מנכ"ל מפ"י, לפיקודו רון אביאל ז"ל

הסימון של מפ"י לנקודת האפס. דיסקיט  נחושת המוטבעת כיום בשחזור

מאת אילן שחורי

בקצה הצפוני של מחסן מספר 1 בנמל יפו, חבויה פינה קטנה, האוצרת בקרבה, מאז ימי המנדט הבריטי, את הסוד הגדול לפיו מודדים קובעים את רשת הגבהים במדינת ישראל. נקודת האפס או נקודת הגובה הלאומית  F55, אחת  מכ-60 נקודות יסוד, אך המשמעותיות בהם ברשת הגבהים הלאומית. נקודה זו נקבעה בסמוך, כמסמור בקיר המחסן, על ידי הבריטים כנקודה שסומנה BN/223  בראשית שנות העשרים. במשך עשרות שנים, עמדה חבויה, מאחורי המחסנים הנטושים בנמל ועם תחילת שיפוצו של נמל יפו לפני כשש שנים, הוחלט גם לשקם את נקודת הגובה הלאומית ולהפכה לאטרקציה תיירותית.

מהלך העבודות ברחבה שעוצבה לשיחזור נקודת הגובה הלאומית. הקצה הצפוני של מחסן 1 בנמל יפו 

הטקס החגיגי והסרת הלוט מעל נקודת הגובה הלאומית  F-55  בנמל יפו, יתקיים ב-21 בספטמבר והוא יקבע לזכרם של אביאל, ושני ילדיו, ענת ועופר בני משפחת רון, שנרצחו ב-31 במרץ 2002  בפיגוע מחבלים הקשה  במסעדת "מצה" שבחיפה. אביאל רון ז"ל, קצין תותחנים בכיר לשעבר, בעת הירצחו מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל, מפ"י. חבריו מהתותחנים בסיוע המרכז למיפוי ישראל בראשות כיום של רונן רגב, האחראי כיום לנקודת הגובה הלאומית  F55 יזמו את הנצחתו של רון ובני משפחתו במקום זה. זאת לאחר עבודת תחקיר גדולה ומקיפה  על "קו האפס במדינת ישראל ושכנותיה –חתימת גובה פני הים ביבשה", שערך בשנים האחרונות האדריכל יונתן שילוני, שאחיו איש הרדיו וקצין תותחנים בכיר לשעבר אמנון שילוני, העומד בראש קבוצת חברים העוסקים כבר מספר שנים בפעילויות להנצחתו של אביאל רון ז"ל. שיחזור המקום נעשה בתכנונו של אדריכל נמל יפו, אדריכל איתן עדן.

העגורן המנדטורי ההיסטורי בקצה הצפוני של מחסן מספר 1. אחת מרגליו משמשת כיום כבסיס ל"נקודת האפס"

שלטונות המנדט הבריטי שיפצו והרחיבו את נמל יפו החל מ 1931, לאחר שהנמל הפך בסיס עיקרי עבור הבריטים להכנסת ואספקת ציוד לארץ ישראל. חלק מאזור הים יובש, הנמל הורחב דרומה ממקומו המקורי ובשטח החדש הוקמו 4 מחסנים גדולים. שניים מהם שרדו עד היום. המחסן  הבריטי הגדול ביותר היה מחסן מספר 1, אורכו 140 ורוחבו 40 מטרים והוא שימש בין השאר גם כמחסן עיקרי לארגזי תפוזי יפו שיוצאו מהנמל.

זווית נוספת  של העגורן המנדטורי ההיסטורי בקצה הצפוני של מחסן מספר 1. אחת מרגליו משמשת כיום כבסיס ל"נקודת האפס" 

פחות משנה לאחר תחילת המנדט, ב-1 באפריל 1920, הקימו  הבריטים את מחלקת המדידות המנדטורית, היה זה עוד לפני הגעתו לארץ של הנציב העליון הראשון הרברט סמואל, שהגיע רק שלושה חודשים מאוחר יותר. הבריטים בתקופה זו, הזדרזו  וקבעו בנמל יפו, בנמל חיפה ובנמל עזה,  את הגובה הממוצע של פני הים התיכון באמצעות מריאוגרפים. נקודת הגובה מסוג זה שימשה

בסיס העמוד עליו הוצב העגורן. כיום "נקודת האפס" במרכזו

את מודדי המנדט הבריטי, החל משנת 1925 , לצורך ביצוע מדידות לתכנון בארץ ישראל. של פני הים נעשתה בעזרת בעזרת מכשיר מדידה שנקרא מריאוגרף.. המריאוגרף מורכב מעט נובע המחובר למצוף  ורושם בכל מספר דקות את גובה פני הים ביחס לנקודת הגובה הסמוכה אליו. הגובה הממצוע נקבע על סמך אלפי הרישומים של המריאוגרף במשך שנה שלמה בכל שעות היממה.לפיכך החליטו הבריטים שגובה פני הים (גובה אפס) הוא באזור נמל יפו. נקודה זו, שבסמוך לה הציבו הבריטים את המריאוגרף הקבוע הראשון בא"י לצורך מדידת גובה פני הים, שימשה גם כנקודת מוצא לרשת הגבהים הראשונה בארץ ישראל.

 בסיס העמוד עליו הוצב העגורן. כיום "נקודת האפס" במרכזו

כשהחליטו הבריטים להרחיב את נמל יפו, לייבש חלק מחוף הים ולהקים את המחסנים הגדולים, הם הביאו והקימו בין היתר מנוף נמל גדול, עגורן, שבעזרתו בוצעו העבודות  והעברת הסחורות במקום. העגורן הענק הוצב על בסיסי בטון שצורתם פירמידה קטומה. עם סיום עבודות בנמל הבריטי ב 1933 פורקו העגורנים וכל בסיסי הבטון שלהם הוסרו, אך אחד מתוכם, הסמוך לנקודת האפס הבריטי, בקצה הצפוני כיום של מחסן 1, נותר על כנו ושם הוחלט על ידי המרכז למיפוי ישראל, ב-1985,  לשחזר ולקבוע מחדש את נקודת הבקרה האנכית F-55, בסמוך לנקודה הבריטית ולהמריאוגרף שלידה. תפקידה העיקרי של הנקודה הוא ביסוס  מדידות בקרה לצורך תחזוקת רשת הגבהים הלאומית.

  סימן המדידה מנחושת שהוצבה במקום על ידי מפ"י, כאמור ב-1985 נקבעה כנקודת האיזון. הנקודה נמדדה מגובה פני הים  הממוצעים  שנקבעוו במריאוגרף על סמך מחזור מדידות של 19 שנים לפחות וגובהה  משמש  כייחוס לכל המדידות שנעשו בארץ ישראל. בעת קביעת נקודה מסוג זה, היה צורך לבחור תשתית יציבה ועמידה מול פגעי הזמן, כדי שגובה הנקודה יישאר קבוע לאורך השנים, ולכן נבחרה לצורך זה פירמידת הבטון. נקודה  F55. משמשת את המרכז למיפוי ישראל באופן שוטף: לצורך מדידות ביקורת למערכת הגבהים הלאומית, לצורך מעקב אחר שינויים בגובה פני הים ולצורך בדיקת תקינות המריאוגרפים.

 מפה מנדטורית של יפו והנמל

 נקודת האיזון הלאומית, מצויה כיום לפיכך  בתוך הפירמידה הקטומה, ששימשה למנוף מנוף לפריקת הסחורות בנמל, והיא נושאת גובה מדויק ביחס לפני הים ומהווה את אחת מנקודות היסוד של רשת האיזון הארצית (או רשת בקרה אנכית לאומית). היא נקבעה בסמוך  למקום שבו נמצאה  הנקודה ההיסטורית BN/223 מזמן המנדט הבריטי, והפרש הגובה בין שתי נקודות אלה נמדד, כך שבמהותה היא מייצגת כמאה שנות מדידה בארץ ישראל.

אל"מ אביאל רון ז"ל אל"מ בתותחנים ממפתחי טנק המרכבה שהצעיד את המרכז למיפוי ישראל להישגים גדולים ופעילותו  נקטעה על ידי מרצח פלשתיני במסעדת מצה

 אביאל רון ז"ל. האתר לזכרו ולזכר ילדיו שנרצחו בפיגוע

אביאל רון ז"ל, אל"מ בתותחנים וחתן פרס ישראל,  שהיה עד להירצחו על ידי המחבלים, מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל, קבע באמצעות נקודת אפס זו בנמל יפו, את קו החוף החוקי של מדינת ישראל שמגדיר את מגבלות הבניה לאורך חופי הים התיכון, הכנרת, ים המלח וים סוף. אביאל רון ז"ל, היה המנכ"ל החמישי של   המרכז למיפוי ישראל החל מראשית נובמבר 1994 ועד הרצח ב-31 במרס 2002. אביאל רון נולד בשכונת הדר בחיפה ב-21.8.1948 והתחנך בבית הספר היסודי הריאלי ובבתי הספר התיכוניים של הריאלי ועירוני ה'. הוא היה פעיל מאוד בתנועת הצופים, בשבט משוטטי בכרמל. לצבא התגייס בשנת 1966 ושירת בתותחנים. אביאל לחם כחייל בשירות סדיר במלחמת ששת הימים ואחר-כך היה קצין במלחמת ההתשה. הוא החל את לימודי הגיאודזיה בטכניון ב-1970/71 וסיים אותם ב-1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים. בין השנים 1976 ול-1978 עבדו אביאל ואשתו, כַּרְמִית, באיראן, ובשנת 1979 טיילו בחו"ל. בקיץ 1979 התגייס שנית לצה"ל ו"הושאל" למרכז למיפוי ישראל כשהיה עדיין בחיל התותחנים. במסגרת תפקידיו בחיל התותחנים פיתח תורת לחימה ייחודית שהייתה הבסיס להפיכת האגד הארטילרי למרכז אש אוגדתי. ב-1983 החליט משרד הביטחון לפתח תומ"ת (תותח מתנייע) חדיש לחיל התותחנים בעקבות לקחי מלחמת יום כיפור. אביאל רון התבקש, שוב, להתנדב לחיל התותחנים ולהוביל את הפרויקט, שלימים נקרא "פרויקט השולף", בפיקודו של אלוף טל. תומ"ת "השולף" הקדים את העולם ב-10 שנים ועד היום משמש את תעשיות הביטחון כמקדם טכנולוגיות.

 נוסף לפרויקט "השולף" ניהל אביאל גם את פרויקט הפיתוח של תותח 120 מ"מ לטנק המרכבה. על מעורבותו ותרומתו זכה ב"פרס ביטחון ישראל" בשנת 1998. לאחר פרישתו מצה"ל התמנה כאמור אביאל למנהל המרכז למיפוי ישראל במשרד הבינוי והשיכון.  להלן חלק מהפרויקטים שיזם  וביצע במסגרת תפקידו במפ"י: הקמת מערכת מידע גיאוגרפי לאומי (ממ"ג), המשמשת כבסיס נתונים למשרדי ממשלה שונים ולגופים פרטיים, ומאפשרת קבלת מידע זמין ומעודכן החיוני לקבלת החלטות ולניהול מדינה מודרנית ודינמית בתבונה וביעילות; הקמת מסלקת נתונים לאומית שמטרתה לקבץ מידע ממשלתי על בסיס גיאוגרפי (קואורדינטות, גוש-חלקה, כתובת); שימוש במערכות ניווט לווייניות (GPS) לצורך מדידות, רישום מקרקעין ומיפוי; הקמת קדסטר תלת-ממדי לצורך ייעול השימוש בתת-הקרקע ובחלל הרום שמעליה על-ידי רישום זכויות בשכבות ובתלת-ממד; הקמת ארכיון לאומי למפות ולתצלומי אוויר, שמטרתו שימור מפות ותצלומי אוויר בעלי ערך לאומי, מדיני, היסטורי ומדעי. הארכיון (הנקרא כיום על שמו של אביאל רון ז"ל) נחנך בספטמבר 2001 באוניברסיטת חיפה ומשמש את הציבור הרחב; הקמת גוף מיפוי ימי במפ"י (נובמבר 1998) לצורך בניית בסיס נתונים ימי לתחום הפעילות הימית הלאומית, הפקת מפות ניווט ימיות וצרכים הנדסיים אחרים; הקמת תשתית לחיזוי רעידות אדמה בעזרת צוות חוקרים בין-תחומי שעוסק בעיבוד נתונים משולב מהחיישנים השונים; יוזמה למלחמה בתאונות דרכים. שימוש בממ"ג וב-GPS לאיתור נקודות כשל בדרכים והקמת צוות רב-תחומי לאבחון ולתיקון נקודות הכשל.

  רון היה חובב רכיבת אופניים ועל שם בני המשפחה נקרא חניון "שבילי רון" להליכה ולרכיבה באופניים ליד כרם מהר"ל (דרך נוף כרמל). כמו כן נקראה על שמו צעדת "לוחמי האש" של חיל התותחנים ובאוניברסיטת חיפה הוצא לזכרו הקובץ "מחקרים בארץ ישראל - ספר אביאל רון". פעולות ההנצחה לילדיו נעשו בבית הספר "חוגים" שם נקראה כיתה על שם בתו של רון: "החדר של ענת", ומרכז מוסיקה בכפר הנוער "גלים" הנקרא "הצריף של עופר".

המרכז למיפוי ישראל – יורשת מחלקת המדידות המנדטורית

המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) הוא יחידת סמך מקצועית, הכפופה לשר הבינוי והשיכון. המרכז למיפוי ישראל עוסק בייזום, באפיון, בפיקוח ובבקרה של תהליכים ועבודות בתחומי התשתית הגאודטית, הקדסטר, המיפוי ומערכות המידע הגאוגרפי, ומוביל את מקצוע המדידות בארץ. המרכז למיפוי ישראל, שראשיתו במחלקת המדידות, הוקם בשנת 1920 על ידי שלטונות המנדט הבריטי, ומאז ועד היום עבר שינויים רבים: מקצועיים, ארגוניים וטכנולוגיים. כיום, עובדים במפ"י כ 300- אנשים, העוסקים במגוון תחומים מקצועיים: הקמת רשת הבקרה הגאודטית ותחזוקתה, הסדרת גושי רישום, ביקורות של תכניות לצורכי רישום, מיפויים ארציים מצילומי אוויר, מיפוי ימי, מפות טופוגרפיות בקני-מידה שונים, אורתופוטו (צילום אוויר מיושר) ארצי ועוד. בנוסף, המרכז למיפוי ישראל אחראי על עדכונם ועל תחזוקתם של הארכיון הלאומי לנושא גבולות מקרקעין, של הארכיון לגבולות בין-לאומיים, של ארכיון המפות הלאומי הכולל מפות מתחילת המאה.

 בניין הבאהאוס הבריטי המרשים. מחלקת המדידות המנדטורית, שההפכה למרכז למיפוי ישראל ברחוב לינקולן בת"א

 כיום עוסק המרכז למיפוי ישראל בתחזוקת תשתית גאודטית לאומית 3 , ליווי תהליכי הסדר ורישום של זכויות במקרקעין ; מיפוי של תחום מדינת ישראל לרבות המים הריבוניים והמים הכלכליים וכן גם ניהול ארכיון לאומי של נקודות מדידה, גבולות במקרקעין 4, מפות טופוגרפיות וצילומי אוויר. כמו כן, מוביל המרכז למיפוי ישראל את מקצוע המדידות בארץ, לרבות מתן רישיונות למודדים, חקיקה, תקינה, הנחיות מקצועיות, הכשרה והעשרה למודדים מוסמכים ואכיפה