ג'ניה מלכת העיר הלבנה

 סיור בין בנייני הבאוהאוס של העיר העברית הראשונה, אשר זיכו אותה גם בתואר "העיר הלבנה". על האדריכלים והאדריכלית שבנו היסטוריה

בית באוהאוס בפינת פינס ויהודה הלוי

אילן שחורי

לפני 15 שנה, בסוף יוני 2003, קיבלה העיר תל אביב את התואר "העיר הלבנה", במסגרת הגדרתה אתר מורשת עולמית לסגנון הבינלאומי, על ידי ארגון התרבות של האו"ם אונסק"ו. לפיכך תל אביב נחשבת כיום בעולם כבירת הסגנון הבינלאומי, אותו מקובל לכנות גם באוהאוס, על שם בית הספר בגרמניה שבו נולד הסגנון. ברלין היתה בעבר כמובן העיר עם מספר הבניינים הרב ביותר בסגנון זה, אולם במלחמת העולם השנייה נהרסו ונפגעו מאות מהם. לכן האוסף הגדול ביותר כיום בעולם של הסגנון הבינלאומי נמצא בתל אביב, שמקפידה לציין כל שנה, את יום הכרזתה כאתר מורשת עולמית בשלל ארועי "לילה לבן".

עיר בינלאומית

המרכז של אזור הסגנון הבינלאומי הוא לב תל אביב בכלל ושדרות רוטשילד בפרט, בהם מרוכזים רבים מהבתים המעוצבים להפליא בסגנון הבאוהאוס. כמה אדריכלים בולטים תרמו מכישרונם להפיכתה של העיר העברית הראשונה למרכז הבאוהאוס העולמי. האדריכל זאב רכטר, אחד החשובים והמבריקים בהם, תכנן את הבניין הראשון בעיר, בית אנגל, בשדרות רוטשילד 84 פינת מאז"ה. האדריכל יוסף נוייפלד תכנן את מרכז קופת חולים ברחוב בן עמי הסמוך לכיכר דיזנגוף, ואת מבנה בית החולים אסותא. לרשימה זו אפשר להוסיף את האדריכל דב כרמי שאחראי בין היתר להיכל התרבות ולבית הלנה רובינשטיין, ואת האדריכל אריה שרון שתרם להקמת "מעונות עובדים" בתל אביב, וגם אריה אלחנני, שהותיר את עיקר חותמו בגני התערוכה וב"יריד המזרח".

מלכי העיר הלבנה

אך לכל הקבוצה החשובה הזו של אדריכלי הסגנון הבינלאומי בתל אביב יש מלך ומלכה. המלך הוא ללא ספק האדריכל יעקב בן סירה )שיפמן(. בן סירה תכנן כמה מבתי הסגנון הבינלאומי היפים בעיר, בעיקר מוסדות לימוד כמו בית ספר ביל"ו בשדרות רוטשילד, ו"בית צעירות מזרחי" הסמוך ל"מעונות עובדים", בין הרחובות פרוג לדב הוז. בהיותו מהנדס עיריית תל אביב, במהלך שנות ה-30 וה-40, גרם לכך שתופסק כמעט לחלוטין הבנייה האקלקטית בעיר וייבנו אך ורק בתים בסגנון הבינלאומי.

ג'ניה אוורבוך - אישה אדריכלית יחידה בין גברים והיא זו שזכתה בתכנון הכיכר. חלקה בעיצוב העיר הלבנה רב ביותר

ואולי יותר חשובה מיעקב בן סירה היא האדריכלית ג'ניה אוורבוך, הנחשבת כמלכה הבלתי מעורערת של "העיר הלבנה". אוורבוך היא אחת האדריכליות הבולטות בתל אביב ובארץ ישראל כולה בשנות ה-30 וה-40. אשה בעולם של גברים, מוכשרת ונמרצת, שבזכות פועלה הוכרה העיר ביוני 2003 כבירת הבאוהאוס העולמית. כיום מונצחת אוורבוך בכיכר הקרויה על שמה, ברחוב בני דן בצפון תל אביב, מתחת לגשר הירקון על דרך נמיר.

ביתו של האדריכל נוייפלד במסגרת תכנון כיכר דיזנגוף. בעבר מרכז קופת חולים כיום מרכז הקבלה 

מדובר באדריכלית שהתפרסמה אמנם בזכות זכייתה בפרס ראשון לתכנון כיכר דיזנגוף ב-1934, אך עבודותיה הרבות נמצאות כיום באזורים רבים בתל אביב. ב-28 ביוני, בשעה שהעיר תל אביב תחגוג את "לילה לבן" המאורע השנתי המציין את הפיכתה לבירת הבאוהאוס, אי אפשר יהיה לשכוח את עבודותיה ופעילותה של ג'ניה אוורבוך, ואת תרומתה הניכרת לפיתוחה ולפרסומה של "העיר הלבנה".

ואולי יהיה זה הזמן להקדיש לאשה המיוחדת הזו מחקר רציני, ספר, או אפילו סרט טלוויזיה, לנוכח תרומתה הגדולה והפיכתה של העיר תל אביב לייחודית כל כך.

מלכת הטיט והמלט

מלכת הבאוהאוס עמדה מאחורי תכנון בית ספר שבח, בית ספר מקס פיין, שכונת המגורים של שחקני "הבימה" ב"מעונות עובדים" הוד, "קפה גלינה" המפורסם ב"יריד המזרח", איצטדיון המכבייה שנעלם באחרונה, כיכר סטרומה, ועוד בתים רבים בתל אביב, והיתה האשה הראשונה בעולם שתכננה בית כנסת, לא בתל אביב אלא בקיבוץ עין הנציב.

הבית של גניה אוורבוך ברחוב הנביאים פינת שמשון הגיבור

אין ספק שג'ניה אוורבוך היתה אדריכלית פורצת דרך. לא רק בזכות עבודותיה, אלה גם בשל הישגיה בתחום בו שלטו באותה תקופה גברים בלבד. לא רק בתחום התכנון אלה גם בעבודה המעשית, היומיומית של הקמת המבנים. בנה של ג'ניה אוורבוך, עו"ד דני אלפרין אהב לספר כי אמו הקפידה להגיע מדי יום למבנים אותם תכננה ועקבה מקרוב אחר הליך בנייתם. כך למשל היתה מערבבת בעצמה את המלט למינון הנכון, צובעת את הקירות עד שהתקבל הגוון המדויק לטעמה, והדריכה את העובדים כיצד להקים את הבניינים.

המבנה בסגנון הבינלאומי בהרצל פינת רוטשילד

אוורבוך נולדה ב-1909, בדיוק חודש לאחר הגרלת המגרשים וייסוד אחוזת בית ותל אביב, ובגיל שנתיים עלתה לארץ. אביה זאב אוורבוך היה רוקח והקים את בית המרקחת הראשון בעיר, ולאחר מכן היה ממקימי ההסתדרות הרפואית וממקימי המפעל "מעדן" לגזוז ולקרח. היא גדלה בתל אביב, למדה בגימנסיה הרצליה ובגיל 17 נסעה לבדה ללמוד באירופה. שנה אחת למדה אדריכלות ברומא, ובשל התגברות האנטישמיות עברה לבלגיה, להמשך לימודיה. עבודתה הראשונה בתל אביב היתה תכנונו של בית פלקוביץ, ברחוב ביאליק 12, אחד הבתים היפים ברחוב, שנהרס לפני כ-20 שנה.

אחת העבודות המוקדמות והמפורסמות שלה היא תכנון בית משפחת וילקוביץ' ברחוב הנביאים 7 פינת רחוב שמשון הגיבור בתל אביב. מדובר בבית פינתי עם חזית כפולה לכל אחד מהרחובות, תוך התייחסות מרשימה לפינתיות של הבניין.

בתי הבאוהאוס בקריית מאיר. כיום ריבוע הרחובות צייטלין, דובנוב, מאנה ואבן גבירול

גולת הכותרת של הישגיה המקצועיים היא התכנון והעיצוב של כיכר דיזנגוף. אוורבוך עיצבה את הבתים סביב הכיכר במעגל. זאת מלבד בית אחד בפינת רחוב בן עמי, אותו הקפידה לתכנן בעצמה. תכנונו המפורט של כל מבנה נמסר לאדריכל אחר. כל האדריכלים הונחו לתכנון לפי הוראותיה: כל בית יכלול מרפסות ארוכות העוטפות את המבנים.

בית הסגנון הבינלאומי בית פוליצוק באלנבי פינת נחלת בניימין

אוורבוך, מהאדריכליות המשפיעות ביותר על הארכיטקטורה הארצישראלית בכלל והתל אביבית בפרט, נמשכה למבצעים ארכיטקטוניים שיש להם קשר לנשים ולילדים. היא היתה דמות טיפוסית של אשה ארצישראלית, שהישגיה העניקו לה כבוד וסללו את דרכן של נשים בהוויה הישראלית.

***

הכותב הוא עיתונאי, חוקר תולדות תל אביב וארץ ישראל, ומורה דרך מוסמך. לאחרונה הוציא לאור מהדורה חדשה ומעודכנת לספרו "חלום שהפך לכרך", על הקמתה של העיר תל אביב.

ilan@mytelaviv.co.il

לכבודה של ג'ניה אוורבוך, מלכת הבאוהאוס של תל אביב, ולכבודם של אדריכלי הבאוהאוס האחרים, שתרמו לעיר העברית הראשונה, יתקיים סיור לילי מיוחד, במסגרת ארועי "לילה לבן בתל אביב", ב-28 ביוני 2018, ב-20:00.

www.mytelaviv.co.il