הקרב על עשר טחנות

הקרב על  עשר טחנות

 

 

לאורך נחל הירקון, שפע של אתרים ארכיאולוגיים חלקם אינו מוכר לרוב הציבור. האתר המפורסם ביותר הוא כמובן שבע תחנות, אך החשוב ממנו, שאוגר בקרבו היסטוריה רומית עתיקה, לצד היסטוריה מודרנית, של אחד הקרבות החשובים בכיבוש הבריטי את א"י במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא אתר "עשר טחנות".

 

אחד מגשרי הפונטון שמתחו כוחות ההנדסה הבריטיים בין גדות הירקון במהלך ה-21 בדצמבר 1917

 

אתר "עשר טחנות" נמצא בתחום המזרחי של פארק גני יהושע" , על הגדה הצפונית של הנחל, סמוך לצומת הרחובות פנחס רוזן ושיטרית. תחנה פופולרית ביותר לרוכבי האופניים לאורך הירקון. בסמוך לשרידים הארכאולוגיים שבמקום, הוצבו לפני מספר שנים בתוך גינה יפה בהם עצי אקליפטוס, שני שערים גדולים  שכל אחד מהם מורכב מחמישה עמודים הנתמכים בקורה , וביחד עשרה עמודים המסמלים את שם המקום.

 

 

עמודי ההנצחה של הגנרל היל ביום הצבתם, בגבעת היל ובשפך הירקון

 

 

"עשר טחנות" (בערבית: טחנת אל-הדר), המצוי סמוך לאחד הסעיפים של דרך הים ההיסטורית, היה בעבר אתר טחינת הקמח הגדול ביותר לאורך הירקון וככל הנראה הגדול מסוגו בא"י. פעלו בו במשך כמאות שנים בין 18-20 זוגות אבני ריחיים, מהם נותרו בשלהי התקופה העותומנית עשרה זוגות בלבד ומכאן שם המקום. הסכרים  וקירות האבן סביב הנחל, ייצרו במקום בתקופה ההיא בריכת אגירה גדולה וממנה זרמו המים להפעלת הטחנות. המקום שימש גם במהלך המאה ה-19 תחנת מעבר לדרך שהובילה מיפו לשכם ולכפרים הערביים שהיו במקום בו קיימת היום העיר פתח תקווה. דרך זו נזכרת גם ביומן משפחת משה ויהודית מונטפיורי שעברו על דרך העפר שבמקום במסעם מיפו  על סוסים וציינו בין היתר את גשר האבן הרעוע שכמעט חרב במקום.

 

 

איזור עשר תחנות כיום

 

טחנת הקמח פסקה לפעול במהלך מלחמת העולם הראשונה, שעה שהתורכים פוצצו את סכר המים והגשר במקום, במסגרת קו הנסיגה של העות'מנים מול התקדמות הכיבוש הבריטי של א"י. למעשה היה באיזור עשר תחנות אחד הקרבות החשובים והדרמטיים ביותר של הצבא הבריטי בכיבוש א"י, בדצמבר 1917 וניצחונם בו, סלל את הדרך לצליחת הירקון והתרחבות הכיבוש הבריטי לצפון הארץ.

 

  עמוד השיש של הגנרל היל בעשר תחנות, בסמוך לאיצטדיון המכביה

ב-16 לנובמבר 1917 כבשו הבריטים את יפו  בהמשך למתקפתם הגדולה לאחר שכבשו את עזה ובאר שבע. היות ונחל הירקון זרם באותם ימים במלוא עוזו, התמקמו הכוחות הבריטיים עד הגדה הדרומית של הנחל, שנחשב אז עבורם למכשול טבעי גדול. רובם התמקמו באיזור עשר תחנות והחלו בהכנות לצליחת הנחל . העות'מנים בנסיגתם התמקמו באיזור הצפוני של הנחל, כיום איזור שיכון דן ורמת החיל. שבוע ויום לאחר הגעתם לירקון, ב-24 בנובמבר 1917, תוך כדי הפגזה ארטילרית גדולה של כל האיזור, ביצעה החטיבה הניוזילנדית של הדיוויזיה הבריטית ה-54  ניסיון ראשון לצלוח את הירקון. אולם מקץ 24 שעות הצליחו התורכים להביסם, תוך פגיעה קשה גם בחיי אדם והבריטים נאלצו לסגת חזרה לצד הדרומי של הירקון ושתי הצבאות התבצרו משני צידי הנחל.

 

במהלך ההתבצרות, קיבל את הפיקוד על הצליחה המייג'ור-גנרל ג'ון היל Major General John Hill)), מפקד הדיוויזיה ה-52 שגיבש לעומת המתקפה הראשונה תוכנית חלופית שהמוקד שלה היה מתקפת לילה בחסות מזג אויר סוער ובראש גשר משולש. כדי לשמור על חשאיות הצליחה, פשטו החיילים הניוזילנדים על המושבה הטמפלרית שרונה ונטלו  מהבתים שטיחים רבים, כדי להחריש את צעדי החיילים שביקשו לצלוח את הירקון עם הרפסודות. לצורך בניית הרפסודות, האסדות והסירות הקלות, נעקרו מהמקום גם עצים לא מעטים.

 

 

פרוטוקול של ועד ת"א בראשותו של אליהו ברלין, עם חזרתם של חלק מהתושבים, שדנו בעניין בקשתו של הבריגדיר גנרל היל להצבתם של עמודי הזיכרון

 

 

 

הצליחה השנייה נערכה בחסות הלילה שבין ה-20 ל-21 בדצמבר 1917. בליל חורף גשום נעו שלוש החטיבות של הדיוויזיה ה-52, תוך שהן נושאות עמן את ציוד הצליחה לעבר שלוש נקודות הצליחה שנקבעו לאורך הירקון.  איזור עשר תחנות, איזור  כיכר היל של היום ליד רחוב הורקנוס ואיזור שפך הירקון ליד תחנת הכח רידיניג. הפעם הופתעו  העות'מנים ומתקפת הצליחה הבריטית הצליחה ופתחה את השער למתקפה  שהיתה באביב על צפון הארץ. בכל שלוש נקודות הצליחה הציבו הבריטים עמודי שיש לציון הצליחה. 

 

 

מכתב של בצלאל יפה לועד תל אביב בנושא עמודי היל לאחר פגישתו עם גנרל היל וזאב ז'בוטינסקי

 

בעמוד המסמל את הצליחה בעשר תחנות, והמוצב כיום בשטח בקצה רחוב אבא הילל  בר"ג, נכתב: "בלילה אור לו' טבת התרע"ח (21 בדצמבר 1917) עברה הבריגדה 155 של הדיוויזיה 52 (לוּ‏לנד) את הירקון במקום הזה , על רפסודות וגשר-קל וכבשה את העמדה הטורקית בחרבת חדרה" (שהיא כיום רמת החיל). אגב, את הנוסח העברי על שלושת עמודי הצליחה ( גם בשפך הירקון ובאיזור כיכר היל), כתב זאב ז'בוטינסקי, שביקר באותה תקופה בתל אביב והיה בין היתר הגורם המקשר והמתווך בין ראשוני החיילים האוסטרליים והניוזילנדים, לבין ראשוני תושבי ת"א, שהחלו לחזור לעירם עם הכיבוש הבריטי ותום הגירוש התורכי.

 

 

בין שלל אתרי האינטרנט הבריטיים העוסקים במלחמת העולם הראשונה, מצוי סרטון נדיר, מתקופת המצור  הבריטי על התורכים העות'מניים בגדות הירקון, במהלך נובמבר 1917. לצפייה בסרטון לחצו כאן:

http://www.iwm.org.uk/collections/item/object/1060022573

 

 

 

 

תגובות / סה"כ 0 תגובות הוספת תגובה

צא וטייל איתנו ברחבי ישראל

מאשר/ת לקבל מידע ועדכונים מאתר התיירות של אילן שחורי

לורנס בחצי האי ערב / סקוט אנדרסון


הגיבור שנשכח

xxx xxxxx xxx
IF_FORGET_JERUSALEM2
IF_FORGET_JERUSALEM2