מהפכת החשמל של תל אביב 

לפני מאה שנה הייתה תל אביב לעיר הראשונה בארץ שחוברה לחשמל, חיבור שסימל את הגעת הקדמה לארץ באמצעות היוזמה הציונית. סיפורה של תחנת הכוח הראשונה. 100 שנה לראשית האור החשמלי בתל אביב. 10 ביוני 1923

תחנת ההשנאה בכניסה לשוק הכרמל. שם פנחס רוטנברג הוריד את המתג ב-10 ביוני 1923 ותל אביב התמלאה במאור חשמלי מתחנת הכח החדשה

מאת אילן שחורי
לפני כמאה שנה, במוצאי שמחת תורה תרפ"ג ( 14.10.1922) החלו העבודות להקמת תחנת הכח של פנחס רוטנברג בתל אביב, בינואר 1923 כבר נוצק הגג ותשעה חודשים לאחר מכן עמד כבר הבניין על תילו. בעשירי ביוני 1923, בטקס חגיגי ומרשים, לחץ פנחס רוטנברג בפינת אלנבי ונחלת בנימין בתל אביב, על המתג, נישא על ידי עובדיו כמלך על כפיים שפצחו בריקודים כל אותו הלילה ובכך החלה בכך מהפכת החשמל של תל אביב, העיר הראשונה בארץ ישראל שחושמלה, ותחנת הכח עצמה הפך עד מהרה לסמל הקידמה וההישגים של התנועה הציונית כולה.

מודעה שפרסם רוטנברג לקראת הפעלת המאור החשמלי בתל אביב

עתה בשנת ה-114 להקמתה של ת"א, קשה לראות ולהבין את צמיחתה, הקמת המפעלים הרבים, גידולה והפיכתה למרכז החיים של ארץ ישראל ואחר כך מדינת ישראל ללא יוזמתו של האיש המיוחד הזה. בן פנחס רוטנברג למאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב באותם נוצרו קשרי ידידות מיוחדים שאפשרו את ראשיתו של התהליך ואולי לא במקרה הייתה לאחר מכן רעייתו של ראש העירייה הגב' צינה דיזנגוף גם הצרכנית הראשונה של חברת החשמל שהוקמה.

מבנה תחנת הכח הראשונה בתל אביב שתכנן ברלין, בגלוייה של האחים אליהו ממחצית שנות ה-20 (מאוסף אילן שחורי)

כבר בשלב מוקדם, עוד בימים של לפני מלחמת העולם הראשונה, הבין מאיר דיזנגוף כי חשמולה של תל אביב ייתן לעיר שזה עתה הוקמה דחיפה כלכלית עצומה ויהפכה לעיר מודרנית. למעשה מאז שהוקמה שכונת אחוזת בית (1909) דאגו פרנסיה לתאורת רחובות בדרכים שונות, אם בפנסי תאורה שפעלו על גז, ואם, בשלבים מאוחרים יותר, באמצעות גנרטורים מקומיים קטנים, כגון זה שהיה ב'ראינוע עדן' ברחוב לילנבלום. בתום מלחמת העולם הראשונה, במהלך 1919, שדרג ועד תל אביב את נושא המאור ברחובות. כבר בספטמבר 1919 בדקו דיזנגוף ואנשיו אצל מהנדסים מקומיים את האפשרות להאיר את רחובות תל אביב, ווועד השכונה עשה כמה תוכניות.

ביקורו של הלורד בלפור בתחנת הכח של רוטנברג בעת ביקורו בתל אביב ב-26 במרס 1925, בגלוייה של האחים אליהו מאותה שנה (מאוסף אילן שחורי)

במקביל התקין הוועד גנרטור חשמלי שיפעיל את משאבת המים המרכזית בשכונה, בבאר שנחפרה סמוך לבניין הוועד בשדרות רוטשילד, וכן כדי להאיר כמה רחובות סמוכים ולספק חשמל לכמה מתושבי העיר. בישיבת ועד תל אביב מ-25 בפברואר 1920 סוכם על רכישת הגנרטור (דינמו) הראשון בגודל של 14 קילוואט, וב-9 במאי 1920, החליט דיזנגוף לרכוש עוד גנרטור דיזל בן 50 כוחות סוס, להארת הרחובות, מוסדות עירוניים, בתי מלון וכמה בתים פרטיים.
קצת מאוחר יותר, באוגוסט 1920, רכש ועד תל אביב ממצרים מתקני תאורה והרחיב את התאורה ברחובות, בתאום עם המושל הצבאי. בסוף אותה שנה כבר היו בתל אביב 65 פנסי רחוב – מהם חמישה גדולים (כל אחד מהם בעוצמה של 600 'נרות' (ואט)) במקומות מרכזיים, ואחרים קטנים יותר 50 'נרות' (ואט) כל אחד.( מרדכי נאור, "ברכת החשמל", הוצאת יד יצחק בן צבי, 2003.) לאחר שקיבלה תל אביב מעמד של מועצה עירונית במאי 1921, הרחיבה העירייה את רשת החשמל מהגנרטורים המקומיים ואף פיקחה על כמות השימוש בחשמל על ידי התושבים. כך למשל לקראת סוף 1921 פרסמה העירייה 'הודעה נחוצה' שבה הזהירה את בעלי הבתים שקיבלו רישיון לתאורה ביתית שלא להשתמש בחשמל מעל האישור שניתן, כדי שלא להעמיס על הגנרטור העירוני: 'היות שהדבר הזה מכביד על עבודת האספקה של המים והמאור ויחוד מפריע בעד הארת רחובות תל אביב והדבר הזה יכול לגרום שהיה מוכרחים לסגור לגמרי את המאור מהחשמלי בשביל כל הבתים או חלק גדול מהם'.  במקביל קבע דיזנגוף הוראות ברורות באשר למאור החשמלי בבתים.

כך למשל נקבע שהארת הרחובות קודמת לזו שבבתים; שאסור להאיר בבית יותר משלוש מנורות בבת אחת; שעל כל הבתים שחוברו למערכת החשמל יפקח פקיד עירייה שיוודא שהם לא יעברו על ההנחיות, ומי שיעבור על הפקודה, ישלם קנס ואספקת החשמל אליו תיפסק.

....

לקריאת המאמר כולו במגזין סגולה 149 - נובמבר 2022 מאת אילן שחורי. לחצו כאן

Beginning_ElectricityIn_Tlv_IlanShchori