עשר טחנות גילוי מחדש

החשיפה המדהימה של עשר טחנות הקמח ההיסטוריות. התגלו מתחת האדמה לפני ימים אחדים. (צילם: אילן שחורי) 

עבודות תשתית שנערכו באחרונה במזרח פארק הירקון, עם תקציב שהתקבל, חשפו קבורים מתחת לאדמה, את שרידי עשר טחנות הקמח ההיסטוריות, שראשיתם כנראה עוד מהתקופה הרומית והיו פעילות בתקופה הצלבנית ולאורך המאה ה-19.  הם חדלו לפעול ונקברו תחת אדמה וסחף, לאחר הקרבות שהיו במקום כקו החזית, בעת מלחמת העולם הראשונה בנובמבר - דצמבר 1917, בפלישה של  הכוחות הבריטיים נגד העות'מניים וחציית הירקון, שעה שהתורכים התבצרו מעבר לנהר. חשיפה ראשונה

 מאת אילן שחורי

סוף כל סוף נחשפו לפני ימים אחדים, במזרח "גני יהושע", פארק הירקון, סמוך למפגש הרחובות שטרית ופנחס רוזן, שרידיהם של כעשר טחנות קמח היסטוריות, שפעלו במקום (אתר שבע טחנות מצוי מערבית יותר בפארק יהושע). פועלים מטעם חברת "פארק יהושע" המבצעת במקום פעילות תשתית, במקביל לעבודת הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב, הם שחשפו את השרידים, שהסתתרו היטב מתחת לאדמה הבוצית במקום.

העבודות מבוצעות במקום בניהולו של הארכיאולוג והחופר יהושע (ישו) דריי – שחזור טכנולוגיה עתיקה, בהזמנת ומימון חברת גני יהושע.  תקופה ארוכה היתה כוונה לבצע את החפירות והעבודות לגילוי שרידים אלו, שהיו קבורים מתחת האדמה, עתה לאחר שהושגו התקציבים החלו העבודות וטחנות הקמח הללו נתגלו במלוא הדרם, תוך תקווה בקרוב גם להנגישם לציבור.

זרימת המים לעבר הירקון  מטחנות הקמח ההיסטוריות שהתגלו מתחת האדמה לפני ימים אחדים. (צילם: אילן שחורי) 

"עשר טחנות", היה ידוע שנים רבות וכבר בראשית שנות ה-60, כתב על המקום החוקר שמואל אביצור, חתן פרס ישראל לחקר התרבויות. אביצור טען אז כי למעשה פעלו במקום 12 טחנות קמח, אך  במאות השנים האחרונות נהרסו שניים מהם ולכן המקום זה לשם "עשר טחנות".  ככל הנראה בתקופת השיא של המתחם, פעלו במקום כנראה   18 זוגות של אבני ריחיים, שסיפקו כ-30-40 ק"ג חיטה לשעה לכל זוג.

 רשות העתיקות, מדי כמה שנים קיימה חפירות הצלה במקום. חפירת הצלה גדולה התקיימה ב 1993 וחפירה מעמיקה יותר ב 2005. בין היתר נחשפו אז שרידים של הסכר והגשר ההיסטורי, חרסים ומטבעות. ממצאי החפירות פורסמו  ב 2006, על ידי רשות העתיקות, בגיליון 118 של "חדשות ארכיאולוגיות"

האנדרטה שהוקמה על ידי עיריית תל אביב ופארק יהושע לפני שנים אחדות. (צילם: אילן שחורי) 

לפיכך עתה, בפעילות להסרת שכבות הבוץ והעפר שכיסו את שרידי טחנות הקמח, נחשפו אלה בימים האחרונים במלוא הדרם. נחשפו ונוקו אבני הריחיים של התחנות, תוך כוונה בקרוב לשחזר את פעילות התחנות ולהפוך המקום לאחת האטרקציות הגדולות של פרק יהושע.

"עשר טחנות" (בערבית: טחנת אל-הדר), המצוי סמוך לאחד הסעיפים של דרך הים ההיסטורית, היה בעבר אתר טחינת הקמח הגדול ביותר לאורך הירקון וככל הנראה הגדול מסוגו בא"י. פעלו בו במשך כמאות שנים מבין 18-20 זוגות אבני ריחיים, מהם נותרו בשלהי התקופה העותומנית עשרה זוגות בלבד ומכאן שם המקום. הסכרים  וקירות האבן סביב הנחל, ייצרו במקום בתקופה ההיא בריכת אגירה גדולה וממנה זרמו המים להפעלת הטחנות. המקום שימש גם במהלך המאה ה-19 תחנת מעבר לדרך שהובילה מיפו לשכם ולכפרים הערביים שהיו במקום בו קיימת היום העיר פתח תקווה. דרך זו נזכרת גם ביומן משפחת משה ויהודית מונטפיורי שעברו על דרך העפר שבמקום במסעם מיפו  על סוסים וציינו בין היתר את גשר האבן הרעוע וכמעט חרב שבמקום.

 החשיפה המדהימה של עשר טחנות הקמח ההיסטוריות. התגלו מתחת האדמה לפני ימים אחדים. (צילם: אילן שחורי) 

גשר האבן ההיסטורי שחלקו עדיין קיים במקום מתחת לגשר הגדול ברחוב פנחם רוזן, נקרא בעבר, גִ'סְר אֶל-הַדָּאר - גשר שאון המים  שיצר המפל המלאכותי, שהפעיל כאן בשעתו את הטחנות. היה זה הגשר היחיד על הירקון במשך מאות שנים (כנראה אפילו עוד לפני כיבוש הצלבנים את ארץ ישראל במאה ה-11). על הגשר הזה צעד צבא נפוליון ב-14 במרץ 1799 בדרכו מיפו לעכו, עת נאלץ לעקוף את מקטע חוף השרון של דרך הים מוצף מי גשמים ומוכה ביצות דרך ג'סר אל הדאר לעבר הכפרים עזון, מיסכה וקאקון שבמזרחו.  ביום רביעי, י בחשון תרנ"ט, 26 באוקטובר 1898 רכבה על גשר זה הפמליה המלכותית של וילהלם השני מחיפה בדרכה למושבה הטמפלרית ביפו.  

 מבט נוסף על החשיפה המדהימה של עשר טחנות הקמח ההיסטוריות. התגלו מתחת האדמה לפני ימים אחדים. (צילם: אילן שחורי) 

 במהלך המאה ה-19 חודשה העבודה  בתחנות הקמח בתנופה רבה, בעיקר על ידי שתי משפחות ערביות אמידות, משפחת בידס ומשפחת עמוריה, שבין היתר ניצלו את זרימת המים  ואבני הריחיים בטחנות, גם כדי לטחון שומשום ולייצר טחינה. טחנות הקמח והטחינה פסקה לפעול במהלך מלחמת העולם הראשונה, שעה שהתורכים פוצצו את סכר המים והגשר במקום, במסגרת קו הנסיגה של העות'מניים מול התקדמות הכיבוש הבריטי של א"י. למעשה היה באזור עשר תחנות אחד הקרבות החשובים והדרמטיים ביותר של הצבא הבריטי בכיבוש א"י, בדצמבר 1917 וניצחונם בו, סלל את הדרך לצליחת הירקון והתרחבות הכיבוש הבריטי לצפון הארץ.

ב-16 לנובמבר 1917 כבשו הבריטים את יפו  בהמשך למתקפתם הגדולה לאחר שכבשו את עזה ובאר שבע. היות ונחל הירקון זרם באותם ימים במלוא עוזו, התמקמו הכוחות הבריטיים עד הגדה הדרומית של הנחל, שנחשב אז עבורם למכשול טבעי גדול. רובם באיזור עשר תחנות והחלו בהכנות לצליחת הנחל . העות'מניים בנסיגתם התמקמו באיזור הצפוני של הנחל, כיום איזור שיכון דן ורמת החיל. שבוע ויום לאחר הגעתם לירקון, ב-24 בנובמבר 1917, תוך כדי הפגזה ארטילרית גדולה של כל האיזור, ביצעה החטיבה הניוזילנדית של הדוויזיה הבריטית ה-54  ניסיון ראשון לצלוח את הירקון. אולם מקץ 24 שעות הצליחו התורכים להביסם, תוך פגיעה קשה גם בחיי אדם והבריטים נאלצו לסגת חזרה לצד הדרומי של הירקון ושתי הצבאות התבצרו משני צידי הנחל.

במהלך ההתבצרות, קיבל את הפיקוד על הצליחה המייג'ור-גנרל ג'ון היל, מפקד הדיוויזיה ה-52 שגיבש לעומת המתקפה הראשונה תוכנית חלופית שבמוקד מתקפת לילה בחסות מזג אויר סוער ובראש גשר משולש. כדי לשמור על חשאיות הצליחה, פשטו החיילים הניוזילנדים על המושבה הטמפלרית שרונה ונטלו  מהבתים שטיחים רבים, כדי להחריש את צעדי החיילים שביקשו לצלוח את הירקון עם הרפסודות. לצורך בניית הרפסודות, האסדות והסירות הקלות, נעקרו משורה גם עצים לא מעטים.

מבט נוסף על החשיפה המדהימה של עשר טחנות הקמח ההיסטוריות. התגלו מתחת האדמה לפני ימים אחדים. (צילם: אילן שחורי) 

הצליחה השנייה נערכה בחסות הלילה שבין ה-20 ל-21 בדצמבר 1917. בליל חורף גשום נעו שלוש החטיבות של הדיוויזיה ה-52, תוך שהן נושאות עמן את ציוד הצליחה לעבר שלוש נקודות הצליחה שנקבעו לאורך הירקון.  איזור עשר תחנות, איזור  כיכר היל של היום ליד רחוב הורקנוס ואיזור שפך הירקון ליד תחנת הכח רידינג. הפעם הופתעו  העות'מניים ומתקפת הצליחה הבריטית הצליחה ופתחה את השער למתקפה  שהייתה באביב על צפון הארץ. בכל שלוש נקודות הצליחה הציבו הבריטים עמודי שיש לציון הצליחה.  בעמוד המסמל את הצליחה בעשר תחנות, והמוצב כיום בשטח בקצה רחוב אבא הילל  בר"ג, נכתב: "בלילה אור לו' טבת התרע"ח (21 בדצמבר 1917) עברה הבריגדה 155 של הדיוויזיה 52 (לוּ‏לנד) את הירקון במקום הזה , על רפסודות וגשר-קל וכבשה את העמדה הטורקית בחרבת חדרה" (שהיא כיום רמת החיל).

 ראו גם כתבה של אילן  שחורי שהופיעה בזמנו במדור "פינה בעיר" בעיתון "מעריב"

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/54/ART2/240/005.html

כל הצילומים במאמר זה נעשו הבוקר (23.7.2022) במהלך ריצה על ידי אילן שחורי