רחוב אלנבי בת"א חוגג 100 שנים
רחוב אלנבי ב 1949
סיפורו בן 100 השנה של רחוב "דרך הים" בשכונת חברה חדשה שנפתח ב 1911 ושמונה שנים לאחר מכן, בתום מלחמת העולם הראשונה, כדי ל"גנוב ההצגה" מערביי יפו, הוסב על שמו של המנצח הבריטי הגדול על התורכים אדמונד אלנבי. ב-22 בנובמבר 1918 בטקס מרגש ורב רושם ובנוכחות אלנבי הוכרז השם החדש של הרחוב שידע ב-100 השנים האחרונות עליות ומורדות, הפך לרחוב העסקי המרכז שלי העיר, לרחוב המכוער ביותר למרות הבניינים האדריכליים המרהיבים שבו ואף תכנית שיקום לרחוב לא שוקמה, למרות בתים בודדים. אולי במאה השנייה יהיה השינוי
מאת אילן שחורי
בימים אלה ממש, מלאו 100 שנה לאחד הרחובות החשובים והעיקריים בתל אביב: רחוב אלנבי. רחוב שתוכנן ונפתח ב-1911 כרחוב מרכזי בשכונת "חברה חדשה" בתל-אביב (שגם אותה יזם עקיבא אריה וויס) ונשא את השם "דרך הים". עם תום המלחמה, הזמין ראש עיריית תל-אביב באותם ימים, מאיר דיזנגוף, את המנצח הבריטי הגדול של ארץ ישראל באותם ימים, אדמונד אלנבי, ובטקס מרגש בהשתתפות האורח המכובד, שונה שם הרחוב והשאר היסטוריה.
מאיר דיזנגוף ראש ועד תל אביב ונכבדי שהכונה מלווים את הגנרל אלנבי ברחוב דרך הים, לפני הטקס לקראית הרחוב על שמו
ב-31 באוקטובר 1918, נכנעה תורכיה במלחמת העולם הראשונה והאימפריה הבריטית השלימה את כיבושה של ארץ ישראל. כשבועיים לאחר מכן, נודע לעסקני תל-אביב, כי ערביי יפו הזמינו לביקור בעירם את גנרל אלנבי ואף הקימו ועדה לארגון הבוקר. בתל-אביב הקטנה של מאיר דיזנגוף הוחלט להקדימם ולנצל את ביקורו של מנהיג כובשי הארץ. גם לביקור ממלכתי בתל אביב. ב-13 בנובמבר 1918, במהלך ישיבה של וועד תל אביב, ביקש יו"ר הוועד מאיר דיזנגוף מסגנו אליהו ברלין וחבר ועד נוסף בשם קרסנטי, "שיפעלו על־מנת שהגנרל החשוב יחגוג גם עם היהודים".
טקס העלייה לקרקע בשכונת חברה חדשה 1911. הרחוב הראשי בשכונה"רחוב הים"...
בישיבת הוועד לאחר מכן, שהתקיימה יומיים לאחר מכן, כבר דיווח דיזגוף על ביקורו הצפוי של הגנרל בשכונה, והציע כי לאות הוקרה יוכרז הרחוב הראשי ב״חברה החדשה" על שמו של הגנרל אלנבי. באותה ישיבה סוכם על כינוס מיוחד של תושבי תל־אביב, כדי לאשר את המחווה למצביא האנגלי.
רחוב אלנבי פינת יהודה הלוי - 1930 - מבט צפונה
האסיפה הכללית של תושבי תל אביב התכנסה ב-21 בנובמבר 1918 , יום לפני הביקור המתוכנן, ב״בית־הספר למוסיקה". היא הייתה קצרה ביותר ואת דברי הפתיחה נשא מאיר ד
דיזנגוף וכך אמר: "אסיפה זו מתכנסת לרגל הביקור הרשמי של המצביא הראשי של צבאות הבריטיים, הגנרל אלנבי. הוועד החליט להציע לפני האסיפה הכללית, לשם זכר לביקור הרשמי הזה, לקרוא אח הרחוב הראשי בחברה חדשה בשם 'רחוב אלנבי׳. אולם היות שהאסיפה הכללית צריכה להחליט אודות זה, קראנו אסיפה כללית, רק בדבר השאלה הזאת, כדי שהאסיפה תאשר את הדבר הזה".
תעודת הכבוד שהוענקה לגנרל אלנבי במעד קריאת הרחוב על שמו. האם היא תעשה את הדרך חזרה לתל אביב ותוצג אחר כבוד באחד ממוסדות העיר?
האסיפה הכללית של תושבי תל אביב קיבלה באותו מעמד פה אחד את הצעתו של מאיר דיזנגוף ונוסחה החלטה חגיגית, שפורסמה על לוחות השכונה כבר באותו ערב ובה נאמר כך: "אנחנו תושבי חל־אביב, החלטנו לעשות בתוכנו מזכרת עולם למשחרר ארצנו, השר אדמונד הנרי הינמן אלנבי, המנצח והמושיע, ולשים אח שמו בפינו ובפי בנינו אחרינו לדורות. ולזאת אנו קובעים את השם הנכבד חזה, לרחוב הגדול שבשכונת תל־אביב, הוא הרחוב אשר מערבית צפונית מדרך מסילת הברזל, המוליך לצד הים. ויקרא שם הרחוב ביום ההוא ׳רחוב אלנבי׳, מעתה ועד עולם. והיה זה לאות למצביא הגדול על רגשי התודה, הכבוד והיקר, אשר ירחש לבנו ולב כל ישראל על התשועה אשר הביא בס חילות בריטניה הנאדרים לארצנו ולערי אלהינו ויפרקנו מעול העריצות לאור באור הצדק והמשפט ויקרבנו אל תקוותנו ההיסטורית, תקוות ישראל מפי נביאי האמת והצדק".
גלוייה צבעונית של כיכר מגן דוד ברחוב אלנבי - לערך 1924
לאחר החלטת האסיפה הכללית הקדיש "ועד תל־אביב" כמעט את כל זמנו להכנת "קבלת הפנים" הגדולה לגנרל אלנבי. שסוכם כי יום ביקורו, 22 בנובמבר 1918 יהיה גם היום, שבר תחגוג תל־אביב את סיומה של המלחמה. את החלטת האסיפה הכללית הדפיסו כאמור במודעות לתושבי תל-אביב, שהודבקו על גבי הבתים ודלתות החנויות. ועד תל־־אביב" שלח הזמנות לכל הארגונים והמוסדות ובו היתה כלולה בקשה לשלוח נציג מיוחד לטקס קבלת-הפנים הרשמי, ומוסדות אלה שלחו הודעות תשובה מפורטות מי ייצגם בטקס.
סדר יום מפורט הובן ליום ביקורו של הגנרל ולטקס קראית הרחוב על שמו. היה זה יום שישי, י״ח בכיסלו תרע"ט (22.11.1918). על הביקור המפואר ועל החגיגה הגדולה, שהיתה באותו יום, סיפר במאמר מוחד כתב של "חדשות הארץ", שנכח בטקס:
רחוב אלנבי 1930
"לשורת הימים הנעימים שיישארו לנו לזיכרון מזמן כבוש הארץ ע״י האנגלים, צריך יהיה לצרף בלי שוס ספק את יום השישי י" ח בכסליו, היום שהמצביא הראשי של חזיתנו הגנרל אלנבי, בא לעשות ביקור מיוחד להקהילה העברית ביפו. ממילא מובן, שמקום הביקור היה בתל־אביב, במקום שדופק החיים של הישוב החדש ניכר ביותר. ועד תל־אביב, שידע והכין את עצמו לביקור זה, פירסם מודעה גדולה לקהל והזמין את המוסדות ובעלי הבתים לקשט את בתיהם ומשרדיהם.
מטעם הוועד התחילו בקישוט השכונה, שני ימים קודם. קשטו ביחוד את שדרות רוטשילד. קשטו את משדד ועד הצירים. על יד הכניסה לתל־אביב הקימו שער כבוד וכתוב עליו בעברית ובאנגלית: כבוד למשחרר ארצנו! אבל הרבה יותר מכל הקישוטים דברה אל הלב ההחלטה שנתקבלה באסיפה הכללית של תל־אביב, לקרוא את שמו של משחרר ארצנו על הרחוב היותר גדול של תל־אביב, רחוב ׳חברה חדשה׳. בשעה שלוש בדיוק הופיע בשערי תל־אביב. הוא בא בלוית המושל הצבאי המקומי ועוד אופיצרים גבוהים. מר דיזנגוף, ראש ועד תל־אביב, קיבל את האורחים והוביל אותם לשדרות רוטשילד. המקהלה התחילה בשיר, והקהל התפרץ במחיאת כפיים ארוכה שליוותה את האורח עד בואו לרחוב חברה חדשה, הרחוב שלו.
בראש הרחוב הוקמה סוכת ענפים מקושטה, וכשהאורח קבע לו בה מקום, פנה אליו מר דיזנגוף בדברים דלקמן: "הוד מעלתו! מתוך רגשות עמוקים של הכרה ותודה למשחרר הארץ, החליטו תושבי תל־ אביב לקרוא את הרחוב הזה, הרחוב היותר גדול של שכונתנו, בשם הגנרל אלנבי, והיה השם הזה לנו לזכרון עולם לתמורה שבאה בארץ. הגנרל נרעש מההפתעה הזאת, ואחרי שהודה בקול רועד על הכבוד שחלקו לו ושישאר חקוק בזיכרונו לנצח, לקח את הטבלא שהכינו לו וידבק אותה בעצם זיו על העמוד. על הטבלא כתוב בעברית ואנגלית, ׳רחוב אלנבי׳. ולדברי התודה של האורח הנעלה ולהדבקת הטבלא נלוו מחיאות כפיים רועשות וקריאות הידד. כשנגמר הטקס של קריאת השם, הואיל האורח להצטלם עם הקהל, ואח" כ הוזמנו האורחים ביחד עם חברי הועדים וראשי המוסדות שבעיר לכוס תה בבית ועד הצירים. המשתה היה ידידותי־אחוותי. נאומים לא נשמעו. רק על כוס של ברכה הביע מר דיזנגוף משהוא ממה שרוחש עכשיו העם היהודי לעם האנגלי. המשתה נמשך כשעה שלמה, והאורח נפרד מהקהל מתוך חיבה לבבית. במשך כל זמן המשתה ניגנה בחוץ התזמורת האיטלקית"...
מרכז רחוב אלנבי, ראשית שנות ה-60. גלוייה צבעונית
הגנרל אלנבי עוד הספיק לבקר בתל-אביב אביב פעמיים נוספים. 7 שנים לאחר קריאת הרחוב על שמו, הגיע אלנבי ב-1925 לצידו של לורד בלפור, לטקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים וקפץ לבקר את דיזנגוף ואת תל אביב. "הרחוב הזה, אשר אנו עומדים בקצהו כיום, היה שומם בעת אשר נתנו לו את שמו המפואר וקראנו לו בשם רחוב אלנבי, וכעת הוא מלא בתים ותנועה והוא העורק היותר חי אשר בעירנו. כנראה השם הצליח לו לרחוב אלנבי", אמר אז מאיר דיזנגוף בעת שביקר ברחוב עם אורחו החשוב.. בפעם השלישית, היה זה ב 1933 בעת שאלנבי הגיע כאורח כבוד, לטקס חנוכת בניין ימק"א בירושלים. אז הזמינו מאיר דיזנגוף לתל אביב והעניק לו את התואר "אזרח כבוד" של העיר. צחוק הגורל הוא כי אלנבי ודיזנגוף הלכו לעולמם באותו גיל ובאותה שנה, בהפרש של 4 חודשים. בגיל 75. אלנבי במאי 1936 ודיזנגוף בספטמבר 1936.
רחוב אלנבי בתל אביב לאחר 100 שנה, אינו אותו רחוב יוקרתי בעיר בו רצו דיזנגוף ואלנבי. לאורך מאה השנים האחרונות, ידע הרחוב עליות ומורדות. בכירי האדריכלים הציבו ברחוב זה את עבודותיהם. אלכסנדר לוי על שלל הבתים האקלקטיים שלו, יהודה מגידוביץ מלך האקלקטיקה אלנבי, שגם בנה כמה בתים בסגנון בינלאומי ברחוב, ברליו ועוד רבים אחרים. רחוב אלנבי אולי הוא אחד מרחובות מוזיאוני הבתים היפים ביותר בעיר בעיקר מי שמרים ראשו לשמים. אולם, רחוב זה, שהפך במהלך השנים לרחוב המסחרי העיקרי של העיר, הוזנח שנים רבות. כל התחבורה הציבורית נוקזה אליו והוא נאלץ להיות "תחנה מרכזית של מאות אוטובוסים בשעה. דבר שהשפיע בצור חמורה על מראה הרחוב. כל התכניות שנעשו עד היום לשיקומו של רחוב חשוב זה לא מומשו, מלבד שיפוצי כמה מבנים בודדים. אולי בעשור הקרוב, עם ראשיתה של הרכבת הקלה בתל אביב, תופחת תדירות האוטובוסים ברחוב אלנבי ותתחדש המוטיבציה לשיקום רחוב מפואר זה, אולי לקראת המאה השנייה לקיומו. (אילן שחורי)
