100 שנים לארגון "ההגנה" בת"א

סיפור הקמתו של אירגון "ההגנה" בתל אביב ופעילות האירגון בעיר העברית הראשונה עד הקמת המדינה

שלטים
הבית האדום"
במקום זה עמד בנין מועצת פועלי תל-אביב - ״הבית האדום״ - צפה אל הים ושימש סמן לספינות העפלה. במלחמת העצמאות ניהל מכאן הפיקוד העליון של "ההגנה", צבא המדינה בדרך, את המלחמהבראשות דוד בן גוריון.
***********************
"הגימנסיה"
גימנסיה הרצליה (שעמדה כאן) שימשה מרכז לפעולות "ההגנה".
בכל עת מתיחות כשתל-אביב הותקפה, מאז 1921, ועד ראשית 1948 - כשחוברו שתי הערים - תל־אביב ויפו והיו לעיר אחת. שימשה את מפקדת "ההגנה", מרכז לאימונים ושטח כינוס לכוחות לפני יציאה לפעולה.
***********************
מרכז ההגנה וההפעלה
במקום זה שכן בעבר בנין הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית, ששימש מאז תרצ״ו (1936) עד קום המדינה מרכז ארצי לראשי מפקדת "ההגנה" וההעפלה. התקבלו כאן הכרעות חשובות בנושאי בטחון.
***********************
שירות רפואה
כאן, בשדרות רוטשילד פינת נחלת בנימין היה מרכז שירותי הרפואה של ארגון "ההגנה" בתל-אביב, שהיה ראשיתו של חיל הרפואה בצה״ל.
**********
*******
הטקס הראשון במעמד יצחק רבין ויו״ר הסניף דאז מר יצחק פונדק

12
מטה הפלמ״ח
כאן בבנין שמנגד פעל מטה הפלמ״ח
בשנות המאבק נגד הבריטים ובמלחמת העצמאות תש״ו ־ תש״ח (1946 - 1948). הפלמ״ח הוקם בשנת תש״א 1941 ככוח הארצי המגוייס של ההגנה.
בתש״ח מנה הפלמ״ח 7000 לוחמים בלשוש חטיבות:
"יפתח" בגליל, "הראל" באיזור ירושלים ו״הנגב" במרחבי הדרום. 1055 לוחמי פלמ״ח נפלו במערכה.
***********************
מחצה יונה
מחנה יונה, שהיה כאן, נקרא על שמו של יונה רסין ז״ל, ממפקדי ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, שנפל בהגנת הדרך לירושלים. בשנת רנש״ח (1947 - 1948) שימש כבסיס קליטה ומיון ובסיס יציאה לפעולות "ההגנה" ־ צבא המדינה בדרך ועם הקמת המדינה שימש גם את צה״ל.
***********************
"המשמר האזרחי"
בצריף שעמד בגינה זו, פעל מטה המשמר האזרחי של ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, בשנות מלחמת העולם השניה ועד להקמת המדינה תרצ״ט - תש״ח (1939 - 1948). כאן ראשיתו של שרות הג״א בצה״ל.
***********************
"מחצה קריה מאיר"
בשנת תש״ח (1947 ־ 1948) פעלו כאן בסיס קליטה ומיון של ארגון "ההגנה" ־ צבא המדינה בדרך וכן מטה שרות האויר של ארגון "ההגנה", שהפך לחיל האויר של צה״ל.
***********************
"המטה הארצי"
בבית זה, פעל המטה הארצי של ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, שהפך עם קום המדינה למטה הכללי של צה״ל.
***********************
״מרכז הש״י״ - שרות ידיעות
בבית שהיה כאן פעלה בשנת תש״ח (1947 ־ 1948) מפקדת הש״י (שרות הידיעות של "ההגנה" ־ צבא המדינה בדרך), ראשית שרותי המודיעין של צה״ל.
***********************
"המחתר" ־ מח׳ תרבות
כאן פעל בשנים ת״ש ־ תש״ח (1940 - 1948) מרכז המחת״ר ־ מחלקת התרבות של ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, כאן נערכו גם כתבי העת המחתרתיים "החומה", "אשנב", "המגן","העברי" והירחון "מערכות", המופיע עד היום ככתב-העת המקצועי של צה״ל.
***********************
"מפקדת ההגצה הארצית"
כאן, בבנין הסוכנות היהודית לשעבר, פעלה המפקדה הארצית של ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, בשנים תרצ״ט ־ תש״ח (1939 ־ 1948).

.22
תלם - שמיר - מעז

בשנת תש״ו (1946) שידרה מבית זה, "תלם־שמיר-בועז", תחנת השידור החשאית של ה״הגנה" - צבא המדינה בדרך. המקום: ביתו של ירושלים סגל ז״ל ברחוב ורבורג 5.

בבית זה הפעילו הבולשת והמשטרה הבריטית בשנים ת״ש - תש״ז (1940 - 1947) מרכז קשר. אנשי הקשר של ה״הגנה״-צבא המדינה בדרך - הצליחו להתחבר לרשתות האלו ולצותת להן. הארגון הצבאי הלאומי, שם לו למטרה לחבל בבנין ובנסיון של ה״הגנה" למנוע חבלה זאת, נהרג חבר ארגון ה״הגנה" זאב ורבר ז״ל ב-ל׳ סיוון תש״ז (18.6.47).
***********************

כבנין ברחוב בן יהודה 145, הופעלה בשנת ת״ש (מרס 1940) תחנת השידור המחתרתית הראשית של "ההגנה" ־ צבא המדינה שבדרך, אשר היתה אחת מתוך תחנות מחתרתיות רבות שהפעילה ההגנה קודם הקמת המדינה.
***********************

על גג הבית ברחוב אחד העם 84 (המקום הגבוה ביותר בתל־אביב דאז) פעלה בשנים תרצ״ו - תרצ״ט (1936 - 1939) תחנת האיתות ראשית של ״ההגנה״ - צבא המדינה שבדרך, מכשירי האיתות היו פנסים (בלילה) והליוגרף (ביום) ובאמצעותם התקיים הקשר עם רבים מהיישובים העבריים שהיו אז בארץ.
**************

בטכס הסרת הלוט משלט ״הבית האדום״ - מימין לשמאל נערי הצופים, יהודה עמית, גרשון ריבלין, יצחק רבין, שלמה להט, יוסף אבידר.

ממחלקה המגוייסת
במסווה מועצת ספורט של ״הפועל״, שימש בית זה בשנים תרצ״ו - תש״ח (1936 - 1948) כמרכז פעילות של ״ההגנה״, ־ צבא המדינה שבדרך, ובשנים תש״ז - תש״ח גם כמקום ריכוזה של המחלקה המגוייסת של חי״ש (חיל השדה) בתל-אביב, (כיום - התאטרון ברח׳ נחמני 11)
מחלקה זו ביצעה בעיקר פעולות תגמול כנגד פורעים ערביים בתל-אביב והסביבה.
***********************
מעברת רמו
בבית שברחוב אלנבי 54 שכנה בשעתה סוכנות רדיו "פילקו", שבחסותה פעלה בשנים תרצ״ז ־ תש״ז (1937 - 1947) מעבדת רדיו של ״ההגנה״ - צבא המדינה שבדרך, אשר עסקה בייצור ובתיקון מכשירי קשר אלחוטיים.
***********************
מפלוגה המיוחדת (פ.מ.)
בית זה שימש בשנים תש״ה ־ תש״ז (1947 - 1945) כמקום מפגש ומפקדה של הפלוגה המיוחדת של ״ההגנה״ - צבא המדינה שבדרך, פלוגה זו שהיתה מגויסת חלקית, הופעלה למשימות מיוחדות לאבטחת שלומם ורכושם של תושבי תל-אביב והסביבה.
***********************
כ״ג יורדי הסירה
במקום זה, על שפת הירקון, חונכו ואומנו ימאים ויורדי-ים של ״ההגנה״ - צבא המדינה שבדרך, וראשוני הפלוגה הימית של הפלמ״ח ומיסדי חיל הים, מובילי המעפילים בימים. מכאן יצאו כ״ג לוחמים במלחמת העולם השניה לפעולת חבלה מטעם בנות הברית ממנה לא חזרו וגורלם לא נודע.
***********************
"קו הכלבים" ־ בית יעקב
שכונת התקוה שהיתה שכונת ספר מאז היווסדה שימשה ל״הגנה" ־ צבא המדינה שבדרך, מוצב קידמי להגנת העיר תל-אביב, בחודש כסלו תש״ח, דצמבר 1947, נערך בקו הגנה זה קרב הכרעה נגד כוחות אויב רבים שניסו לפרוץ לעבר תל-אביב. ב״קו הכלבים" הפעילו כוחות "ההגנה" כלבי שמירה ומכאן שמו.
***********************
"ליל וינגייס"
בליל 25 במרץ( 1946), נערכה "ההגנה ־ צבא המדינה שבדרך, וכח המחץ שלה הפלמ״ח, להעלאת מעפילי האוניה "וינגייט" בחוף תל-אביב. בקרב של הכח אשר חסם את דרכי הגישה של הבריטים לעבר חוף הים, נפלה ברכה פולד ז״ל - האוניה נלכדה ע״י הצי הבריטי בחותרה לחוף.
***********************
״היוצק״ - בית חרושת
כאן, במבואות תל-אביב, עמד בית חרושת ליציקה ובו עמדה קדמית של "ההגנה", ב-י״ט באדר א׳ תש״ח (29.2.48) רצחו פורעים ערביים 9 ממגיניו לאחר ששוטרים בריטים פרקו את נשקם והפקירום.
ואלה שמות הנופלים: דב בירנצוייג ז״ל יהודה אריה גולדשטיין ז״ל צבי וולפר הירש ז״ל יצחק יעקובוביץ ז״ל
אליהו לוי ז״ל יצחק מיכאלוביץ ז״ל אנשל פרלשטיין ז״ל ישראל צ׳רנוביץ ז״ל מאיר שבתאי קמחי ז״ל
***********************
z
הקרב של שמחה חמקיס
במקום זה לחם שוטר המשטרה הבריטית וחבר ״ההגנה״ שמחה חינקיס במאורעות תרפ״ט (1929) בפורעים ערבים שהתנכלו לחיי היהודים באיזור. על מעשהו זה נדון למות ע״י השלטון הבריטי אך לאחר לחץ ציבורי רב זכה בחנינה.
***********************
כניעת ערביי יפי ל״הגצה"
בבית זה בשדרות חן 1, ביום ד׳ באייר תש״ח (13.5.1948), חתמו נציגי יפו הערבים על כניעת עירם בפני מפקדי "ההגנה", צבא המדינה בדרך.
***********************
ההתקפה על "שרתה"
במאבק נגד השלטון הבריטי, תקפו כוחות ההגנה -צבא המדינה בדרך -ב- כ״א באדר א׳ תש״ו (21.2.46) את מפקדת המשטרה הבריטית בשרונה (כיום ־ "הקריה" בתל-אביב). ארבעה מלוחמי "ההגנה" נפלו בקרב זה. ואלה שמות הנופלים: עמירם בלינקוב ז״ל.
שרגא הר ז״ל. אהרון ידידיה ז״ל. אריה קסלמן ז״ל.
***********************
ביח״ר לספירט
כאן עמד בית החרושת לספירט של משפחת ליפשיץ, שימש מוצב קדמי של כחוחות ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, ששמרו על כבישי יפו-ירושלים ותל־אביב - חולון.
הבנין הותקף ונכבש על ידי הבריטים, שמסרו אותו לערבים והם הרסו אותו בתש״ח (1948).
***********************
"טייגר היל"
כאן פרצה לחוף תל-אביב ב־י״ז באלול תרצ״ט (1.9.1939) אניית המעפילים ״טייגר היל״ של ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, שנשאה על סיפונה 1400 מעפילים משארית הפליטה באירופה.
חברי "ההגנה" הורידו לחוף מאות מעפילים והסתירו אותם בדירותיהם של תושבי העיר. שניים מהמעפילים נפלו מאש הצבא הבריטי.
***********************
הפשיטה לאבו כביר
הכפר הערבי אבו כביר, שעמד כאן, שימש בסיס ומסתור למרצחים ערבים שפגעו בתחבורה היהודית ובתושבים היהודיים בשכונות הספר שבין תל-אביב ליפו.
בליל ג׳ באדר א׳ תש״ח (13.2.48) פשטו כוחות חי״ש (חיל השדה) של "ההגנה", צבא המדינה בדרך, על מערך אויב זה והכו בו קשות. בפשיטה זו נפלו שלושה לוחמים: נתן בורנשטיין ז״ל.
יעקב יוסט ז״ל. עמנואל מרגלית ז״ל.
***********************
המצודה
"המצודה" הוא כינוי שניתן למבנה ששימש צלפים ערבים בראשית מלחמת השחרור לפגוע בתחבורה היהודית מדרום תל-אביב למקווה ישראל.
בכסלו תש״ח (דצמבר 1947) סללו יחידות "ההגנה", צבא המדינה בדרך, כביש בטחון שנועד לאפשר את הקשר עם מקווה ישראל, "המצודה" היתה סמוכה לכביש זה, מכיוון אבו כביר. בחודש טבת תש״ח (ינואר 1948) כבשו כוחות "ההגנה" את המצודה והדרך נפתחה לתנועה בטוחה.

מק״ל 1- מקום לימוד (לשעבר סמיגר לויצסקי ברח; בן יהודה 193)
בית ספר זה היה בשנים תש״ב - תש״ח (1942 - 1948) מרכז אימונים של ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך לאימוני נשק קל, שדאות, טופוגרפיה, עזרה ראשונה, קשר, הגנה עצמית ועוד.
כאן היה מחבוא (סליק) לנשק.
***********************

כאן בבית הספר תל-נורדוי, פעל והתאמן בשנים תש״ב - תש״ח (1948-1942) גדוד החברות של "ההגנה" צבא המדינה בדרך, שהמשכו בח״ן, חיל הנשים של צה״ל.
***********************

כאן היה בית-ספר ״הכרמל״ ששימש בשנים תש״ב - תש״ח (1948-1942) בשעות הערב, את ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, כמקום אימונים בנשק קל, שדאות, טופוגרפיה, עזרה ראשונה, קשר, הגנה עצמית ועוד. כאן היה מחבוא (סליק לנשק).
***********************

כאן היה בית ספר החשמונאים אשר בו פעל שרות הקבלה של ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, חברים שנתקבלו הושבעו בטקס מיוחד וזו היתה שבועתם:
"הנני נשבע לשמור אמונים כל ימי חיי לארגון ההגנה, לחוקתו ולתפקידיו, כפי שהוגדרו ע״י הפקוד העליון, הנני נשבע לעמוד כל ימי חיי לרשותו של ארגון ההגנה, לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג את עול משמעתו ולפי קריאתו להתגיס לשרות פעיל בכל עת ובכל מקום, לציית לכל פקודותיו ולמלא את כל הוראותיו,
הנני נשבע להקדיש את כל כוחותי ואף להקריב את חיי להגנה ולמלחמה על עמי ועל מולדתי על חרות ישראל ועל גאולת ציון"

ראש עיריית תל-אביב-יפו לשעבר מר שלמה להט ויו״ר הסניף בת״א לשעבר זאב טוניק) שחם ז״ל ליד שלט "שרונה׳י בקריה כת״א.

מק״ל 2 - מקום לימוד
כאן היה בית-ספר ״תלפיות״ ששימש בשנים תש״ב - תש״ח (1948-1942) את "ההגנה״־צבא המדינה בדרך כמרכז לאימונים בנשק קל, שדאות, טופוגרפיה, עזרה ראשונה, קשר, הגנה עצמית ועוד. כאן היה גם מחבוא (סליק) לנשק.
***********************
מק״ל 6 - מקום לימוד
בית שטראוס שימש בשנים תרצ״ו - תש״ח (1948-1936) את "ההגנה״-צבא המדינה בדרך, כמקום אימונים בנשק קל, שדאות, טופוגרפיה, עזרה ראשונה, קשר, הגנה עצמית ועוד.
כאן היה גם מחבוא (סליק) לנשק.
***********************
מק״ל 3 - מקום לימוד (ביה״ס "בלפור" ברח׳ בלפור)
בית ספר זה שימש בשנים תש״ב-תש״ח (1948-1942) את "ההגנה״-צבא המדינה בדרך, לאימונים בנשק קל, שדאות, טופוגרפיה, עזרה ראשונה, קשר, הגנה עצמית ועוד.
במקום היה מחבוא (סליק) לנשק.
***********************
מק״ל 15- מקום לימוד (ביה״ס תחכמוני ברח׳ לילנבלום)
בית ספר זה שימש בשנים תרצ״ב-תש״ח (1948-1942) את ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, כמרכז אימונים בנשק קל ובמקצועות כמו: שדאות, טופוגרפיה, עזרה ראשונה, קשר, הגנה עצמית ועוד. במקום היה מחבוא (סליק) לנשק שנתפס ב״שבת השחורה", השבת בה פעל השלטון הבריטי נגד מנהיגי הישוב וארגון "ההגנה".
***********************
מק״ל 9 - מקום לימוד (ביה״ס "ביאליק״-ברח׳ לוינסקי)
בית ספר זה שימש כשנים תרצ״ו ־ תש״ח (1948-1936) את ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, כמקום אימונים בנשק קל, שדאות, טופוגרפיה, עזרה ראשונה, קשר, הגנה עצמית ועוד. במקום היה מחבוא (סליק) לנשק.
***********************
מק״ל 1- מקום למוד
בית הספר לבנות בנוה צדק שימש בשנים תש״ב-תש״ח (1948-1942) את ״ההגנה - צבא המדינה בדרך, כמקום לאימוני נשק קל, שדאות, טופוגרפיה, עזרה ראשונה, קשר, הגנה עצמית, ועוד. במקום היה מחבוא (סליק) לנשק.
***********************
מק״ל 17 ־ מקום לימוד
כאן היה בית ספר ״קלישר״ ששימש בשנים תש״ב - תש״ח (1948-1942) את ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, כמקום לאימוני נשק קל, שדאות, טופוגרפיה, עזרה ראשונה, קשר, הגנה עצמית ועוד. במקום היה מחבוא (סליק) לנשק.
***********************
מק״ל 5 - מקום לימוד (ברח, הירקון 48)
כאן היה בית-ספר ״גאולה״ ששימש בשנים תש״ב - תש״ח (1948-1942) את "ההגנה" ־ צבא המדינה בדרך כמקום לאימוני נשק קל, שדאות, טופוגרפיה, עזרה ראשונה, קשר, הגנה עצמית ועוד. במקום היה מחבוא (סליק) לנשק, ששימש את היחידות שאבטחו את חוף תל-אביב.
מק״ל (מקום לימוד) - בית ספר "נצח ישראל"
בית ספר ״נצח ישראל״, ששכן בבניין זה, שימש בשנים תש״א - תש״ז (1941 - 1949) כמרכז אימונים של "ההגנה", צבא המדינה בדרך, בנשק קל, שדאות, עזרה ראשונה, קשר והגנה עצמית.
***********************
מק״ל (מקום לימוד) - בית ספר "תל־חי" (ברח׳ זמנהוף)
בית הספר ״תל חי״ ששכן בבניו זה, שימש בשנים תש״א - תש״ח (1941 - 1948) כמרכז אימונים של "ההגנה", צבא המדינה בדרך, בנשק ובטופוגרפיה.
כאן קיימה את חזרותיה גם תזמורת "ההגנה" בניצוחו של עמנואל הרוסי, שקדמה לתזמורת צה״ל.
***********************
מק״ל (מקום לימוד) - בית חינוך לילדי עובדים סשרניחוסקי
בית החינוך ששכן בבנין זה שימש בשנים רנש״ב ־ תש״ז (1942 ־ 1947) כמקום אימונים של ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, בנשק קל, שדאות, טופוגרפיה, עזרה ראשונה וקשר.
***********************
מק״ל (מקום לימוד)-סניף בית חינוך לילדי עובדים ובית ספר "מכס פ«ן" (ליד גן מאיר)
צריפי בית החינוך לידלי עובדים ובית הספר המקצועי "מכס פיין" שעמדו במקום זה בשעתם. שימשו בשנים ת״ש - תש״ח (1948-1940) כמקום אימונים של "ההגנה", צבא המדינה בדרך. תלמידי "מכס פיין" נמנו על עובדי התעש (תעשיית הנשק המחתרתית) וייצרו רימונים וחלקים לכלי נשק.
***********************
מק״ל (מקום לימוד) ־ בית ספר לבנים ע״ש אחד העם
בית הספר לבנים על שם אחד העם, שהיה במקום זה, שימש בשנים תרצ״ו-תש״ז (1947-1936) כמרכז ומקום אימונים של פלוגת הקשר של "ההגנה", צבא המדינה בדרך, במקום היה גם מחבוא (סליק) לנשק.
***********************
מק״ל (מקום לימוד) - גימנסיה ״בלפור״ (ברח׳ מזאה 34)
גמנסיה ״בלפור״ ששכנה בבנין זה, שימשה בשנים תש״א תש״ז (1947-1941) כמרכז אימונים של "ההגנה" ־ צבא המדינה בדרך, בנשק קל, שדאות, טופוגרפיה, עזרה ראשונה, קשר, והגנה עצמית. במקום היה גם מחבוא ("סליק") לנשק.
***********************
מק״ל (מקום לימוד) - בית ספר למסחר גאולה
במקום זה שכנו בשעתם בית הספר תיכון למסחר ובית ספר "גאולה", ששימשו בשנים תרצ״ו-תש״ח (1948-1936) כמקום אימונים בנשק וטופוגרפיה וכמרכז של חג״ם ("חינוך גופני מוגבר", שם מחתרתי לאימונים של תלמידי תיכון). במקום היה גם מחבוא ("סליק") לנשק.
***********************
מק״ל (מקום לימוד) - בית ספר ״נוה שאנן״ (ברח׳ נוה שאנן 12)
בית הספר "נוה שאנן", ששכן בבנין זה, שימש בשנים תש״ב - תש״ח (1948-1942) כמרכז אימונים של ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, בנשק, טופוגרפיה ועזרה ראשונה.

״התעשיה הצבאית״ - מכון ״א״ - (ברח׳ הירקון)
״מכון א׳״ - כאן עמד בית חרושת לעיבוד עורות של לבקוביץ (חלוץ תעשית העור). שימש בשנים 1948-1936 מפעל ראשון לתעשיה הצבאית של "ההגנה", צבא המדינה בדרך, כאן יצרו בסתר רימונים, פצצות מרגמה וחלקי "סטן".
"החנות"
***********************
כאן ברחוב השרון 10 פעל בשנים תרצ״ט עד תש״ז (1939־1947) אחד ממפעלי התעשיה הצבאית של ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, שכינויו המחתרתי היה "חנות", בו ייצרו חלקי רימונים, תחמושת, חלקים והשחמה לתתי - מקלע ״סטן״. בתש״ז (1947) התגלה ע״י הבריטים ונסגר.
***********************
"הסניף"
כאן ״בביתן הרומני״ שנבנה לתערוכת יריד המזרח (תרצ״ו - 1936). הוקם ופעל בשנים תש״ב - תש״ז (1942 - 1947) "מכון הסניף". זה היה שמו המחתרתי של מפעל לייצור חלקי תת מקלע של רשת תע״ש (התעשיה הצבאית של ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך), במפעל זה ייצרו גם מכונות ייצור למפעלי תע״ש אחרים.
***********************
"ממן ב׳"
במקום זה שכן מוסד חינוכי ״משק הפועלות״ בשנים תרצ״ח - תש״ח (1940-1938) פעל כאן
״מכון ב׳״, שמו המחתרתי של אחד ממפעלי התע״ש (התעשיה הצבאית של ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך), שייצרו קני מרגמות בקוטר 3 אינץ׳ (81 מ״מ).
***********************
"מכון ג׳"
כאן פעל במחתרת בשנת תש״א (1941) ״מכון ג׳" - אחד ממפעלי התע״ש - (התעשיה הצבאית של ״ההגנה״ ־ צבא המדינה בדרך) אשר בו ייצרו קני מרגמות 3 אינץ׳ (81 מ״מ) ומרעומים לפצצת מרגמה.
***********************
"המעבדה"
כאן ברחוב הגליל מס׳ 7, פעל במחתרת בשנים תרצ״ט - תש״ח (1948-1939) "מכון המעבדה", אחד ממפעלי תע״ש (התעשיה הצבאית של ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך) אשר בו ייצרו כלי עזר, תבניות יציקה ומכשירי מדידה וייצור.
***********************
החדר הראשון
כאן פעל במחתרת בשנים תרצ״ג-תרצ״ו (1936-1933) "החדר הראשון", אחד משורה של מפעלי תע״ש (התעשיה הצבאית של ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך) שכונו "חדרים", בו ייצרו רימוני יד.
***********************
משרד טכני "תחנת הכח רידעג"
בתוך המשרד של תחנת "רידינג" פעל בשנים תרצ״ט ־ תש״א (1941-1939) משרד טכני של תע״ש (תעשיית הנשק המחתרתית) של "ההגנה", צבא המדינה בדרך, שבו תוכננו מכונות ומכשירים לייצור נשק. הנשק יוצר במפעלים מחתרתיים רבים בארץ ובתוכם 11 מפעלים בעיר תל-אביב.

.68
"מפעל אס (S)״

כאן, ברחוב יגאל אלון 157-155, פעל בשנים תש״ז-תשי״א (1952-1947) ״מפעל S״ אחד ממפעלי התע״ש (תעשיית הנשק המחתרתית) של ״ההגנה״ - צבא המדינה בדרך, ובו ייצרו מרגמות בקוטר ״3 (81 מ״מ) גופים לפצצות מרגמה וחלקי נשק שונים.
***********************

כאן ברחוב עמק הברכה פינת רחוב בנימיני, בשטח של מפעל ״חמת״ בשערנו, פעלה בשנים תש״ז - רנש״ח (1947־1948) "מחלקת ציפויים", אחד ממפעלי התעש (תעשיית הנשק המחתרתית) של "ההגנה", צבא המדינה בדרך, ב״מחלקת ציפויים" ציפו והשחירו את חלקי הנשק שיוצרו במפעלי תע״ש.
***********************

כאן ברחוב אחד העם 70, שכן במשרד של חברת "אווירון" מרכז שרותי האויר של "ההגנה", צבא המדינה בדרך, שהיה תחילתו של חיל האויר הישראלי.
***********************
קורס טיס של "שירות האומר"
בבית זה, בית פעילי ההסתדרות, נפתח בתחילת שנת תש״ח (27.11.47) קורס הטיס הראשון של
״שירות האוויר״, הזרוע האווירית של ״ההגנה״, צבא המדינה בדרך, השתתפו בו 49 חניכים, רובם טייסים מתנדבים שבאו מחוץ לארץ ומקצתם שהתנסו בטיסה בארץ והתאמנו בטייסת הפלמ״ח ובקלוב התעופה "אווירון", טיסות האימונים יצאו משדה דב.
***********************

שדה התעופה על שם רב הוז בת״א
שדה דב נבנה בתרצ״ח (1938) על ידי עיריית תל-אביב וחברת נתיבי אויר לישראל, שהיתה מזרועות האוויר של "ההגנה״-צבא המדינה בדרך, ונקרא על שמו של דב הוז ז״ל, מאבות התעופה בארץ ומבכירי המפקדים בהגנה, שנספה בתאונה.
עם פרוץ פעולות האיבה שקדמו למלחמת העצמאות, בחורף תש״ז (דצמבר 1947), היה שדה דב לבסיס האווירי הראשון, וזמן מה גם היחיד, לפעולות "שירות האוויר", שקדם לחיל האויר של צה״ל. מכאן המריאו טיסות לסיורים, תצפיות, הפצצות, ליווי שיירות לירושלים ולנגב הנצורים ואספקה ועזרה ליישובים במצור ובמצוקה.
מינואר 1948 שימש השדה גם לאימון טייסים ותקופה מסויימת היה שדה התעופה היחיד לקשר עם חוץ לארץ.
ב־ו׳ באייר תש״ח (15.5.1948) יום פלישת צבאות ערב לארץ, הותקף השדה בהפצצת מטוסים מצריים אחד המטוסים התוקפים הופל וטייסו נלקח בשבי. בהתקפה זו נהרגו שמונה מהלוחמים מגיני השדה: חנן אידלסטיין ז״ל דוד בש ז״ל מרדכי טוביה גולדשטיין ז״ל מרדכי טופול ז״ל יצחק יום טוב ז״ל רומן ליטמן ז״ל אברהם (צביון) שביון ז״ל חנוך שוורץ ז״ל
***********************
מחמא לכלי טיס במרתף ה<קב
במרתף היקב של המושבה הגרמנית שרונה, שהיה בשעתו במקום זה, הסתירו בשנת תש״ח (15 בינואר 1948) אנשי שירות האוויר של "ההגנה", צבא המדינה בדרך, עשרים מטוסים קלים מפורקים, זה היה ביתו הראשון של שירות האויר להרכבת כלי טיס, שקדם לחיל האוויר של צה״ל.
***********************
שרות אוויר (שער דור - הקריה ת״א)
כבנין מאחורי השלט שכן בתש״ח (ינואר 1948) מטה האוויר של "ההגנה", צבא המדינה בדרך, שקדם למפקדת חיל האויר בצה״ל.
***********************
מטה "שרות האוויר של "ההגנה"
בבית זה, רחוב מונטיפיורי 9, הוקם בתש״ח (החל מ-10.11.1947) מטה "שרות האוויר" של "ההגנה", צבא המדינה בדרך, שממנו צמח חיל האויר של צה״ל.
המטה פעל במשרדי "הקלוב הארץ־ישראלי לתעופה" בקומה ג׳ ולאחר שבועות אחדים (בסוף דצמבר 1947) הועבר לקריה בתל-אביב.
בהיות המושב וכפר הנוער בן־שמן אי יהודי בודד המוקף יישובים ערביים, נרתמה ה״הגנה" ־ צבא המדינה שבדרך ־ להגנת הישוב.
בשנת 1935 (תרצ״ה) צורפה בן־שמן למרחב הפיקודי של תל-אביב. במאורעות 1939-1936 (תרצ״ו - תרצ״ט) הגנו אנשי בן־שמן על יישובם תחת פיקוד ה״הגנה". בקרבות נפלו מספר מגינים.
בחיפוש שנערך בינואר 1940 (ת״ש) מצאו הבריטים במקום נשק מגן ומנהל הכפר ד״ר זיגפריד להמן ז״ל, יחד עם מספר מפקדים ומורים מה״הגנה" נעצרו ונידונו למאסר.
בן־שמן והיער ע״ש הרצל הסמוך לו שימשו כאחד מבסיסי ההדרכה של ה״הגנה" לאימוני שדאות, נשק וקשר. במלחמת העצמאות היתה בן-שמן מנותקת בין דצמבר 1947 ועד יולי 1948 (תש״ח).
בדצמבר 1947, נשלחה שיירת לוחמים מחי״ש (חיל השדה) של ה״הגנה" בתל-אביב עם אספקה של ציוד ונשק. השיירה הותקפה ע״י חיילי הלגיון הירדני במחנה בית-נבאללה הסמוך. 13 ממגיני השיירה נפלו בקרב. שדרת הברושים נטועה לזכרם בכפר הנוער בן־שמן. לתיגבור בן־שמן הנצורה נשלחה הפלוגה הדתית מחי״ש תל־אביב. בקרבות על היישוב נפלו ארבעה מחיילי הפלוגה. המצור על בן־שמן נפרץ ביולי 1948 במבצע ״דני״ ע״י כוחות מחטיבת ״יפתח״ וחטיבה 8.