נר ראשון של חנוכה בתל-אביב הקטנה

 סיפורה של החנוכייה הגדולה של תל אביב הקטנה שהוצבה בחנוכה 1924 על ראש מגדל המים החדש של העיר המתפתחת והיוותה שנים רבות מוקד יציאה לילדי העיר לתהלוכת הלפידים העירונית של חנוכה.  מגדל המים שהפך לאחד מסמליה של תל-אביב, שבין כתליו הוקמו "גוש צופים קשישים", תיכון עירוני א' ותיכון עירוני ה' וגם שימש כמוקד פעילות מחתרתית ושידור מתחת אפם של הבריטים על ידי "ההגנה".

חנוכיית מגדל המים - דצמבר 2020 (צילום: אילן שחורי)

מאת אילן שחורי

 בדיוק בימים אלה, לפני 96 שנה, בדצמבר 1924, הוצבה חנוכייה גדולת ממדים, על ראש מגדל המים החדש בתל-אביב, שבנייתו רק הסתיימה כמה חודשים לפני כן, במקום שנקרא מאוחר יותר מאז"ה 36. חנוכייה המוצבת באותו מקום עד היום.  

החנוכייה הגדולה האירה בפעם הראשונה באור גדול  את רחבי תל אביב הקטנה, ביום ראשון  כ"ד  כסלו תרפ"ה,  ה-21 בדצמבר 1924, עם רדת החשכה, ערב נר ראשון של חנוכה. מאז חנוכה של דצמבר 1924, ידעה חנוכייה זו ומגדל המים בפרט, אירועים שונים, דרמטיים וחשובים בתולדותיה של העיר העברית הראשונה ובארץ ישראל עצמה בדרכה לעצמאות.

מגדל המים ברוב תפארתו - דצמבר 2020 (צילום: אילן שחורי)

מגדל המים עצמו שימש לא רק בסיס ומוקד לחגיגות חנוכה, אלה גם מרכז חינוכי חשוב של הצופים בתל אביב ושל כמה מבתי הספר התיכוניים החשובים בעיר כמו עירוני א' (גימנסיה בלפור) ועירוני ה'. מגדל המים עם החנוכייה בראשו, הפך עד מהרה לאחד מהסמלים החשובים של תל אביב המתפתחת ושחגגה העיר ב-1934, חצי יובל להקמתה, גויס הצייר ראובן רובין ליצור כרזה צבעונית של "תל אביב הגדולה" עם מגדל מים זה במרכזה.

הכרזה של הצייר ראובן רובין שהוכנה לרגל חגיגות 25 שנה לתל אביב ב 1934. מגדל המים במרכז

מגדל המים שהוקם ב-1924, היה מגדל המים המפואר הראשון בתל אביב הקטנה וכמפעל מים שני לזוג הדוודים הגדולים, שהוצבו למעלה מעשור קודם לכן, על גג בית הוועד  של תל אביב, שהיה בפינת הרחובות רוטשילד ונחלת בנימין.  לאחר מלחמת העולם הראשונה ועם ראשית התקופה הבריטית, תל אביב התרחבה ונוצר הצורך להקים מגדל מים מודרני, על גבעה קטנה, צפונית מזרחית לבית הוועד.

מגדל המים ב 1924 זמן קצר לאחר הקמתו (צילום: דר' הנס לוירר)

מאיר דיזנגוף ראש עיריית תל אביב אותם ימים, הוביל כמקובל אז, לתחרות בין מהנדסים ואדריכלים להקמת מגדל המים. כמה משרדים נגשו לתחרות ובמקום הראשון זכה ארפד גוט (Arpad Gut), מהנדס יהודי הונגרי, מומחה אירופאי להקמת גשרי ענק, שרק שלוש וחצי שנים קודם לכן עליה לא"י והתיישב בתל אביב. ניסיונו הקודם בתל אביב, היה השתתפותו בהקמת בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי ובעיקר בניית בית הקפה המפואר של אותם ימים, "קזינו גלי אביב" על שפת ימה של תל אביב, על פי התוכנית האדריכלית של יהודה מגידוביץ. אגב שנה לאחר הקמת מגדל המים ברחוב מאז"ה, הקים המהנדס גוט, ב-1925, את מגדל המים המיוחד בשכונת רמת השרון, ברחוב החשמל של היום.

ארפד גוט (Arpad Gut), המהנדס ההונגרי יהודי, מומחה אירופאי להקמת גשרים גדולים,  שבנה את המגדל, הקים גם את קזינו גלי אביב וגם את  מגדל המים ברחוב החשמל

ארפד גוט בחר להקים את מגדל המים  החדש, שנישא לגובה של 16 מטרים, מבטון מזויין ולבני סליקט ועוצב בסגנון אלקטי, בדומה למגדל הנוסף שבנה לאחר מכן ברחוב החשמל. מיכל המים במגדל החדש היה גדול, כולו מבטון וקיבולתו עמדה על 400 מטר קוב, כשהוא נתמך בשמונה עמודים. בשל קו הרקיע הנמוך של תל אביב המפתחת באותם ימים, הזדקר המגדל החדש מעל כל סביבתו וניתן היה לצפות בו גם מרחוק ומחוץ לתל אביב.

מגדל המים ב 1924 זמן קצר לאחר הקמתו (צילום: דר' הנס לוירר)

אולי זאת הייתה הסיבה העיקרית, שמאיר דיזנגוף ועמיתיו לצמרת עיריית תל אביב, החליטו בחג החנוכה הראשון לאחר הקמת המגדל, להציב בראשו חנוכייה גדולה ולהפכו לסמל חג החנוכה התל-אביב ופתחו בכך מסורת של הדלקת חנוכיית מגדל המים הזה למשל שנים רבות. החנוכייה הגדולה הודלקה  במערכת שמן מיוחדת, ושנים בודדות לאחר מכן, היוותה גם מוקד ליציאת תהלוכת הלפידים של ילדי תל אביב הקטנה.

כל תושבי תל אביב של אותם ימים, ולא רק הם, התרגש מהדלקת החנוכייה בפעם הראשונה מעל מגדל המים ב-21 בדצמבר 1924. נר ראשון של חנוכה. כך נכתב למחרת היום על ידי סופר "הארץ" בגיליון שיצא לאור כבר ממערכת והדפוס של "הארץ" בתל אביב, לאחר שעבר מירושלים:  "עירית תל אביה הפתיעה אמש את התושבים בתיקון יפה מאוד. לכבוד חנוכה הוארה בחשמל פסגת מגדל המים החדש ועליו הודלק נר ראשון של חנוכה. מרחוק נדמה היה, כאילו על פסגת המגדל עומדת קערת אש ומתוכה מתרוממת כלפי מעלה אצבע של אש.

הנר הראשון של תל-אביב נראה היה בכל העיר ובכל השכונות המרוחקות, ואפילו ברמת גן. כל המגרש הגדול שמסביב למגדל הואר ע"י כך אור חשמלי ובכל חוצות העיר עמדו קבוצות תושבים כשעיניהם למעלה ומסתכלים בתמונה הנהדרה.תיקון יפה זה השרה רוח של חג על כל העיר" ("הארץ", עמוד 3,  בראש המדור "ביפו ובתל אביב", 22.12.1924).

מגדל המים  - דצמבר 2020 (צילום: אילן שחורי)

המגדל הגבוה בטבורה של העיר המתפתחת, עניינה את ראשי מטה ההגנה בארץ ישראל בכלל ובאזור תל אביב בפרט ואלו החליטו לנצל את גג מגדל המים כנקודת תקשורת חשאית בין הגופים השונים של "ההגנה" וקשר בן יישובי. תחילה ב"דגלי סמפור" ולאחר מכן באותות מורס. מאות פקודות ומסרים מחתרתיים העוברו על ידי "ההגנה" מראש מגדל המים, כמעט עד ימי הקמת המדינה. בחדרים הפנימיים של המגדל התנהלו פגישות חשאיות ותדרוכים למבצעים. בכדי לטשטש את הפעילות המחתרתית הבלתי חוקית כמובן, שפעלה מתחמת אפם של הבריטים, הובילו ראשי מטה "ההגנה" לגיבושה בתל אביב של קבוצת בני נוער מתנדבים, שהפכו לחלק מארגון הצופים בתל אביב וקיבלו את השם "גוש צופים קשישים".

מגדל המים שנות הארבעים - צלם לא ידוע

חלל הבסיס במבנה הפך למרכז "הצופים הקשישים" שהוקם במקום ב 1928, סמוך למועד גיבוש הגוש. מאוחר יותר צמוד למגדל המים הוקם ב 1940  עבור הצופים הקשישים  צריף פעילות, ששימש אותם עד שעברו לתחנתם הבאה במרכז תל אביב בסמוך למבנה החדש של עירוני א' ברחוב שפרינצק. ספק אם צופים צעירים אלו ידעו ששימשו כסות לפעילות המחתרתית של "ההגנה" במקום.

מגדל המים ברוב תפארתו - דצמבר 2020 (צילום: אילן שחורי)

ב-1931 יזם ד"ר אלכסנדר קולר במקום זה, צמוד למגדל המים ולצופים הקשישים, גימנסיה פרטית חדשה בתל אביב. גימנסיה דומה לזו שהפעיל בגליציה שבפולין. הוא קרא לה  בשם "הגימנסיה הריאלית בלפור", שבסוף 1948 נרכשה על ידי עיריית תל אביב וקיבלה את השם: "תיכון עירוני א'". תלמידי בית הספר טפחו את הגינה סביב מגדל המים. השתתפו בהדלקת החנוכייה במרומי המגדל וכמובן נטלו חלק בתהלוכת הלפידים המסורתית שיצאה כל חנוכה משטח המגדל.

כמה שנים לאחר מכן עבר "עירוני א'" למשכנו הנוכחי ברחוב שפרינצק 4 בעיר וצריף בית הספר והחדרים במבנה מגדל המים ננטשו. אך לא לאורך זמן. ב-1953 יזם המחנך ד"ר משה לנדא, בית ספר עירוני חדש, שקיבל את השם "תיכון עירוני ה' ושוב  התמלא חלל מגדל המים והצריפים לידו רעש של תלמידים. כיתות נוספו והמקום המה מתלמידים. "עירוני ה'" פעל בשטח מגדל המים 11 שנה עד שבדצמבר  1965 עבר למשכנו  החדש הקצה הצפוני של רחוב בן יהודה, בו הוא פועל עד היום ושאותו תכנן איש יריד המזרח ו"הגמל המעופף" האדריכל אבא אלחנני.

מעבר "עירוני ה'" למקומו החדש, שינה שוב את פני מרחב מגדל המים. המקום ננטש והוזנח שנים רבות.     ב 1966 הקימה סמוך למגדל חברת החשמל תחנת השנאה שגם לא טופלה כיאות. בראשית שנות ה-90 הוכרז מבנה מגדל המים על ידי עיריית תל אביב "כמבנה מסוכן", אך עשור לאחר מכן שופץ ושוחזר, כיאה לאחד הסמלים החשובים של העיר. גם שיפוץ "בית ויקטוריה" בשנים האחרונות, הפיכתו לבית מלון ותוספת  הבנייה בחלק הצפוני של המבנה, הובילו לשיקום המגדל ושחזורו. גם גג המגדל והחנוכייה טופלו, ואולי בחג חנוכה זה, או בחגי החנוכה בשנים הקרובים, תשוב החנוכייה הגדולה והחשובה הזו, לדלוק ולהאיר את שמי וללבות העיר תל אביב.